"מסעות אודיסאוס": להפליג בהרפתקאות עם הצגה המשלבת בין עבר להווה

"מסעות אודיסאוס" היא יצירה קלילה שנעה בין המקור הקלאסי, על אירועיו ושפתו ה"גבוהה", לבין ההווה של ילד "רגיל" שקורא ספר. הדיאלוגים קולחים, עם הרבה משחקי מלים וחרוזים

ננו שבתאי
ננו שבתאי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"מסעות אודיסאוס"
"מסעות אודיסאוס". מה קרה לקיקלופצילום: כפיר בולוטין
ננו שבתאי
ננו שבתאי

אמא של טל הקטן (נטע שפיגלמן וסולו גבע) היא חוקרת ציפורים ולכן היא קצת "מעופפת". אבא של טל (גלעד קלטר) הוא ארכיאולוג ובגלל זה הוא לפעמים קצת "חופר". כשהאבא נוסע ליוון לעשרה ימים, אולי כדי לחפור באמת, הוא משאיר לטל במתנה את הספר "מסעות אודיסאוס". טל מגלה שמדובר בספר הרפתקאות מרתק שהוא גם בעל כוחות קסם, והוא נשאב לסיפור ואפילו משפיע על העלילה.

הרצון שאודיסאוס ישוב הביתה, לאשתו האהובה פנלופה ולבנו טלמכוס, משתלב עם הרצון של טל שאביו יחזור כבר אליו ואל אמו, שסורגת לו סוודר, כדי להאיץ את הזמן. המחזה לא פורש מן הסתם את כל הרפתקאות אודיסאוס, אלא עובר דרך הסיפורים המרכזיים המוכרים: המפגש עם הקיקלופ במערה והמאבק עמו, השהייה באי של קירקה — האלה המכשפת — והכישוף שלה, שגורם לחבריו של אודיסאוס להיהפך לחזירים, וכן גם הירידה לשאול, שם נהפכים הלוחמים שוב לילדים מתגעגעים ונוסטלגיים, וכן המפגש עם הסירנות המפתות בשירה הקסומה שלהן.

בדומה להצגה "רוח התיאטרון", גם "מסעות אודיסאות", שכתב רועי חן זמינה לצפייה ביוטיוב, היא יצירה קלילה שנעה בין המקור הקלאסי, על אירועיו ושפתו ה"גבוהה", לבין ההווה של ילד "רגיל" שקורא ספר. הדיאלוגים קולחים, עם הרבה משחקי מלים וחרוזים כמו: "רוצים לחזור לאיתקה/נמאס לנו להיתקע", או המשפט הנחמד: "זאוס נתן וזאוס לקח, יהי שם זאוס מבורך".

רוב הזמן זה מצחיק ולא חוטא לסיפור המקורי, אולי חוץ מהפרשנות של דמות הקיקלופ, שמשום מה הפכו אותו פה למין תינוק מגודל ולא מפחיד בכלל. זה קצת חבל, כי ילדים אוהבים דמויות בדיוניות מפחידות, בתנאי שאלה ינוצחו, כמובן. אך מלבד הקיקלופ המפוספס, הדמויות מלבבות מאוד: החברים של אודיסאוס, הלוחמים שלצדו, מאופיינים היטב, כל אחד והחיסרון שלו, שהופך אותו לאנושי, מצחיק ומעורר הזדהות: אחד קצת שקרן, אחד פחדן, אחד גרגרן. כולם לומדים בדרך על חברות, וכמובן, מתגעגעים הביתה. הם משחקים בהנאה ואנרגיה. נטע שפיגלמן, שמגלמת את כל התפקידים הנשיים, טובה, בעיקר כקירקה, שמעוצבת פה באופן מעניין, חצי פתייני וחצי מוסרני. הבמה עוצבה בצורה מתוחכמת, ומחדר שינה קטן של הילד טל, היא נהפכת לספינה, למערה, לאי, ועוד.

"מסעות אודיסאוס"
"מסעות אודיסאוס"צילום: כפיר בולוטין

מובן שקסם הסערה בים, המופיע דרך התאורה, ובעזרת יריעות הבד המתנפנפות ועוד, לא עובר על המסך כפי שהוא אמור לעבור על במה חיה ותלת ממדית. אבל צפייה בהצגה על מסך מעבירה את הסיפור הקלאסי באופן מעניין ומשעשע, שיכול לגרום לצופה הצעיר גם להמשיך ולקרוא עוד מסיפורי אודיסאוס הקיימים לילדים בגרסאות שונות.

"מסעות אודיסאוס". תיאטרון גשר. לגילאי 5 ומעלה. מחזה: רועי חן, על פי הומרוס. בימוי: שיר גולדברג. תפאורה: סשה ליסיאנסקי. תלבושות: פולינה אדמוב. מוזיקה: דניאל סלומון. תאורה: מרטין עדין. תנועה: שרון גל. בובות: אמירה פנקס. משחק: גלעד קלטר, נטע שפיגלמן, אלכסנדר סנדרוביץ', יובל ינאי, ויטלי פוקס, דניאל סטיופין

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ