"NUTZ": בלרינות במפגן השואו הגדול

המופע החדש של הבלט הישראלי ניסה לשלב בין הטרנדים העכשוויים של הרשתות החברתיות ולהעביר את "מפצח האגוזים" לעיר האורבנית של המאה ה-21. השאלה הנשאלת היא מהו הערך המוסף

עידית סוסליק, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עידית סוסליק, עכבר העיר

חיפוש והתנסות. "NUTZ" (צילום: אירה טשליצקי)מי שעבר בהיכל התרבות אמש (שני), יכול היה בקלות להתבלבל ולחשוב שלא מדובר בערב בכורה של מופע בלט, אלא באירוע השקה נוצץ, ומה מביא את כל כוכבי הביצה לצפות ברקדנים על קצות האצבעות? התשובה היא שיתוף פעולה בין להקת הבלט הישראלי לחברת האופנה רנואר, בניצוחו של אלעד וייסמן, במאי הבית של טדי הפקות, ומי שחתום על "מכונות" רייטינג כמו "כוכב נולד", "בית ספר למוזיקה", האירוויזיון ועוד.

בשנים האחרונות נראה כי הבלט הישראלי פותח את עצמו לחיפוש והתנסות. כמה מהיצירות החדשות ברפרטואר פרצו את המסגרת הקלאסית שמזוהה עם הלהקה לסגנונות אחרים ולהקשרים עדכניים. בעונות הקודמות היו אלה "הימים שלנו", שבוצעה למוזיקה של "היהודים", וגם שיתוף הפעולה עם מיומנה ב-"Game On". כעת מציגה הלהקה את "Nuts" - הפקת ענק בהשראת "מפצח האגוזים", בה מוצבת היצירה הקלאסית הידועה והאהובה בעולם המדיה הדיגיטלית, העיר האורבנית ומוזיקת המועדונים של המאה ה-21. » NUTZ - לכל הפרטים» עכבר במה - לכל הכתבות» "הזאבים": הרוויזיוניסטים עושים את העבודה» הצצה ראשונה ל"עלובי החיים"שפה חזותית ושיווקית. "NUTZ" (צילום: אירה טשליצקי)

בהתאמה, העלילה עברה מייק-אובר: סיפור האהבה הפנטסטי בין נערה צעירה לחייל-הבדיל-שהפך-לנסיך הוא עתה מערכת יחסים סוערת בין נאטס, דוגמן-על מפורסם, וקלרה שמפנטזת על פריצה לעולם האופנה והסלבריטאיות של ניו יורק. הזוגיות שלהם מתועדת ונבחנת ללא הפסקה דרך עדשות צלמי הפפראצי ומגיעה לנקודת רתיחה שבה קלרה מחליטה לקום וללכת. על אף שלא ברור לאן, נראה שהיא כן למדה שיעור: למרדף אחרי הפרסום "יש מחיר לכל מוצר, אפילו לנשמה שלך, כפי שנאמר בקריינות באנגלית שפותחת וסוגרת את המופע.

תהליך העדכון לא פסח על שום היבט ביצירה וניכר גם במוזיקה, שהיא ללא ספק, כוכבת בפני עצמה. הנעימות המוכרות של צ'ייקובסקי, כמו גם קטעים מ"אגם הברבורים", מוזיקה של ויוואלדי ולהיטים עכשוויים - מובאים לקהל בעיבודים מקוריים וקצביים של די.ג'יי תומר מייזנר, שאף נמצא על הבמה ומלווה את הרקדנים בתיפוף דינאמי, ואליהם מצטרף גם הכנר הרוסי עטור הפרסים, יורי רביץ', שזוכה לתשואות הקהל בזכות ביצועים וירטואוזיים ומלהיבים.

הכוריאוגרפיה שיצר פסקל כריסטוף טוזו הצרפתי אומנם מציגה לראווה את הטכניקה הקלאסית המשובחת של הרקדנים, אך מבוססת על גישה ניאו-קלאסית ולכן מכילה "שבירות" של החוקים המקובלים והמוסכמים של הבלט, כמו תנועה על הרצפה, קיטוע של מנח הזרועות המעוגל, כיפוף הגב ועוד. בנוסף, ישנם קטעים שבהם רקדן או שניים אפילו מבצעים "ברייקים" ואלמנטים נוספים מסגנון הסטריט-דאנס שלחלוטין מתכתבים עם האופי האורבני והעכשווי של היצירה. מייק אובר עלילתי. "NUTZ" (צילום: אירה טשליצקי)מה שניכר ב-"Nuts" הוא שהחיבור בין היצירה הקלאסית לעולם העכשווי לחלוטין ניזון מהמידיות, השפע ואינפלציית המידע של ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות, ולכן המופע "מדבר" בשפה חזותית ושיווקית: על הבמה תלויים כעשרה מסכים שעליהם מוקרנים דימויים שמתחלפים בקצב מסחרר - צילומים מרחובותיה הסואנים והצפופים של ניו יורק, תיעוד של כוכבים הוליוודיים על שטיח האדום או לחלופין - תמונות פפראצי לא מחמיאות במיוחד של הידוענים. דימויים אלה מלווים את המופע לכל אורכו, ולמרות שניכר כי הושקעה מחשבה בסנכרון התוכן הוויזואלי לנקודה הספציפית בעלילה, בחלק גדול מהזמן ההקרנות מאתגרות את חוויית הצפייה משום שנוכחותם הדומיננטית מעפילה על הריקוד והכוריאוגרפיה במקום לתמוך בהם.

יחד עם זאת, ישנם רגעים שבהם היחסים בין האלמנטים בהחלט משיגים את האפקט המתבקש, כמו סצנת תצוגת האופנה הנרקדת, שבמהלכה מועצם המימד התקשורתי והתדמיתי של ההתרחשות הבימתית באמצעות צילומים ממסלולי תצוגות ואחורי הקלעים של ההכנות. ראוי להדגיש, כי סצנה זו היא אחת מנקודות השיא במופע, גם בזכות השמלות היפהפיות והמיוחדות שעיצבה תמרה סלם, שנראות כמו דגמי הוט קוטור שנלקחו מהתצוגות הנחשבות ביותר במילאנו או פאריס. החיבור בין האופנה לריקוד בקטע זה טומן בחובו גם ערך מוסף, שכן העובדה שהרקדניות צועדות על קצה נעל הפוינט מחזקת מצד אחד את היוקרה והשיק של המראה הכולל שלהן, אך בו זמנית גם מדגישה את הקושי של דוגמניות לטופף על העקבים הגבוהים.

"Nutz" היא ללא ספק הפקה מושקעת ומהוקצעת שכוללת את כל המרכיבים ההכרחיים ל-"שואו" טוב: פרפורמרים פוטוגניים, מוזיקה מקפיצה ומולטי-מדיה. אך קשה שלא לתהות האם תהליך העדכון הזה לא גובה מחיר יקר מדי בהקשר לאלמנט החשוב ביותר בעשייתה של הלהקה - המחול. שכן נדמה כי בתוך בליל הצלילים הקצביים והאייקונים הפופולאריים (פייסבוק, Bravo, לוריאל, iTunes - והרשימה ארוכה) תשומת הלב של הקהל מוסטת לא פעם מאיכויותיהם של הרקדנים כמבצעים מצוינים (והם אכן כאלה) להיותם איט גירלז אנד בויז - יפים ונכונים. NUTZ - היכל התרבות תל אביב, 1.8