"ימים רגילים": רמה מקצועית נדירה

בין משחק ריאליסטי מרתק לביצוע קולי משובח, ההפקה הצנועה של הבמאי עידן ליפר מראה את החוזק של התיאטרון: שילוב פורה ומלהיב בין חומר משובח למבצעים מצוינים

מרט פרחומובסקי, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מרט פרחומובסקי, עכבר העיר

בקומה העליונה של התיאטרון הקאמרי, הכי רחוק שאפשר מהרוח והצלצולים של אולם 1 בן 1000 המקומות, בחלל בלתי נסבל בעליל העונה לשם "קפה תיאטרון", חוויתי בשבוע שעבר סוג של התגלות. קבוצה של ארבעה שחקנים צעירים, בהנהגתו של הבמאי עידן ליפר, העלתה שם מיוזיקל אמריקאי חדש, צנוע בממדיו, אך מבריק למדי, בשם "ימים רגילים" מאת אדם גוון. זאת הייתה הצגה צנועה מכל הבחינות, כמעט נטולת אמצעים בימתיים, אך הקסם היסודי של התיאטרון – זיווג פורה ומלהיב בין חומר משובח למבצעים מצוינים – התקיים על הבמה מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון. » ימים רגילים - לוח הצגות» מדור במה - לכל המופעים"ימים רגילים", שהועלה לראשונה ב-2008, מתרחש בניו יורק כמה שנים אחרי אסון התאומים. קלייר (נעמה נחום) וג'ייסון (שחף יפהר) הם בני זוג טריים, שמנסים לבנות מערכת יחסים, למרות ההבדלים ביניהם, וזה לא תמיד הולך בקלות. דב (שני שאולי) היא סטודנטית נוירוטית לתואר שני, עם חלומות גדולים ופחות הבנה איך להשיגם. וורן (בן נפתלי) הוא בחור גיי נטול כיוון ממשי בחיים, אך כזה שהאופטימיות מכתיבה את מהלכיו. הדרכים של הארבעה עומדות להצטלב כמובן, באופן שהוא הרבה מצחיק וקצת עצוב. בכל אופן, אין ספק שאדם גוון מצליח לרקוח מהחומרים השגרתיים האלה מארג שנון, מלא ניואנסים והבחנות אנושיות מרתקות. הטקסט כאן מושר כמעט כולו, מה שיוצר אתגר מיוחד למבצעים – יכולת לשלב בין משחק ריאליסטי, "יומיומי", לביצוע קולי, שלעיתים הוא די מאתגר. מציאות אנושית אמינה. "ימים רגילים" (צילום: תום אבירם)עידן ליפר וארבעת שחקניו עומדים במשימה בהצלחה רבה, ומביאים את "ימים רגילים" לרמה מקצועית נדירה. הם כובשים, החבר'ה האלה, ארבעת ביחד, ברגישות ובנחישות, ואי אפשר שלא להתאהב בהם. זוהי הפקה שבה כל רגע, כל תו, כל מחווה נראים כאילו נעשתה סביבם עבודה מאומצת, והתוצאה היא לא פחות מווירטואוזית. מתקיימת על הבמה מציאות אנושית אמינה, נוגעת ללב, אמיתית. אך מצד שני זאת גם יצירה מוזיקלית מצוינת, אותה מוביל היטב המנהל המוזיקלי ארנון זיו על הפסנתר. מצחיק וקצת עצוב. "ימים רגילים" (צילום: תום אבירם)הדבר היחיד שהוא ממש בעוכרי ההפקה הזאת הוא החלל של קפה תיאטרון, שמעבר למיקומו האסטרטגי בבניין של התיאטרון הכי פופולרי בישראל, קשה להבין את סוד קסמו עבור האמנים. הבמה במקום היא נטולת עומק, ולכן אינה מאפשרת שימוש בתפאורה של ממש, התאורה מוגבלת מאוד ומקומות הישיבה דחוסים ומסודרים באותה רמת גובה. בקיצור – לא הייתי ממליץ להתקרב לאולם הזה, אילולא היה מדובר במקרה באמת מיוחד. "ימים רגילים" היא עבודה כל כך מקסימה ויוצאת דופן, שלגמרי שווה לסבול קצת כדי לחוות אותה. במיוחד אם אתם אוהבי הז'אנר.ימים רגילים - תיאטרון הקאמרי, בימוי: עידן ליפר 5.9