"מי כמוני": נושא חשוב מוצג באופן שטחי, מתקתק ועמוס קלישאות

המחזה "מי כמוני" מספר על צעירים מתמודדי נפש שמנסים להעלות הצגה. לא רק שזה נטול קונפליקט, גם לא מתוארים הצדדים המגעילים, המלוכלכים והבלתי פתורים

ננו שבתאי
ננו שבתאי
ננו שבתאי
ננו שבתאי

בתוכניית ההצגה "מי כמוני", שעלתה בתיאטרון גשר, צוין שהמחזה נכתב אחרי ביקורים בבית הספר לחינוך מיוחד "שחף" ובמרכז לבריאות הנפש "אברבנאל", אך כל קשר בין ההתרחשות והדמויות בהצגה לבין המציאות הוא מקרי. הערה מוכרת זו קשורה לאתיקה, מגינה מפני תביעות, אך לא משמעותית לתוצאה האמנותית. מי שכותב יודע שהעובדה שדברים מסוימים קרו במציאות לא מבטיחה איכות בסיסית של אמינות, לא כל שכן הישגים אמנותיים אחרים. הדבר נכון גם להיפך: סיפור מומצא יכול להיות משכנע וטוב. באמנות טובה יש משמעות רבה יותר למה שנקרא "אמת רגשית", עומק וסגנון. אלה קשורים ליכולתו וכישרונו של היוצר לברוא ולפתח מציאות משמעותית, לא משנה איך רקח אותה מאחורי הקלעים. במקרה של "מי כמוני", ייתכן שהמציאות של מוסדות בריאות הנפש שבהם ביקרו היוצרים דווקא פגמה בתוצאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ