משה גלעד
משה גלעד

אי אפשר לתאר את עוצמתה של הרוח. ברגעים מסוימים, נפלאים, בין חורבות אבן על פסגת הר מעל הכפר לומיו, ליד המגדלור באיל רוס, בקצה רחוב עתיק בכפר לאמה, על חוף הים באלגאז'ולה, נדמה היה לי שאני יכול לפרוש ידיים ולעוף כמו השחפים שצרחו למעלה. השיחה האהובה ביותר השבוע בצפון קורסיקה עסקה במזג האוויר. כולם הסכימו שהוא קצת השתגע, ושסוף חודש מאי אמור להיות קיצי יותר, אבל היה דווקא די קר ובמשך שלושה ימים רצופים נשבה רוח מערבית עזה. הרוח, שאותה לא רואים בתמונות, מטעה, מכיוון שהיא שורקת בקול ומעניקה איזו דרמה גדולה גם למקומות שלווים.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ