קצרי רוח

ואז אני מטלטל את הראש ואומר לעצמי: אידיוט

משבר הקורונה עלול להחזיר את התיירות, הענף הכי צומח בעולם, לימי הביניים המסתגרים. בינתיים, קשה במיוחד להיות אסייתי ואיטלקי, וגם אני חוטא בפרנויות

משה גלעד
משה גלעד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משה גלעד
משה גלעד

התמונה הזמנית המצטיירת כרגע היא של ארמגדון. מבחינת התיירות, בישראל ובעולם, זו מלחמת יום הדין. להיות או לחדול. האם בחלוף המשבר הזה, כאשר המגיפה תסולק, נשוב להיות תיירים כמו שהיינו בקיץ שעבר? נינוחים, שלווים, מסבירי פנים לנוסעים מכל העולם? אוהבי סינים, יפנים ואיטלקים?

ממש בימים אלה קורים כמה דברים שהשפעתם עלולה להתגלות כארוכה הרבה יותר מימיו של הנגיף. הדברים האלה גם לא עוסקים כרגע בהשלכות הכלכליות של הבעיה. לכל מי שעוסק בתיירות או מקורב לענף ברור שזו תהיה שנה נוראית. 2020 היא שנת המגיפה ותיירות נפגעת מכל משב רוח. מגיפה גלובלית היא מכה קשה לכל מי שמתפרנס במישרין או בעקיפין מתיירות. הלוואי שבעוד כמה חודשים נוכל להיזכר בה כסופה חולפת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ