הפרישה מאונסק"ו: זיכרון קצר הוא מתכון לצרות

אפשרות פרישתה של ישראל מארגון אונסק"ו בעקבות ארה"ב מטילה צל של חוסר ודאות על שימור נכסי המורשת העולמית, ולא ברור איך מינויה של אודרי אזולאי היהודייה למזכ"לית הארגון ישפיע על המשך היחסים העכורים

משה גלעד
משה גלעד
מצדה, אחד מתשעת האתרים הישראליים ברשימת נכסי המורשת העולמית של אונסק"ו
מצדה, אחד מתשעת האתרים הישראליים ברשימת נכסי המורשת העולמית של אונסק"וצילום: אילן אסייג
משה גלעד
משה גלעד

ארגון אונסק"ו קיבל בשנים האחרונות כמה החלטות שמגנות את ישראל, או שעומדות בסתירה לתפישה הישראלית של זיקה לאתרים קדושים בירושלים, בבית לחם ובחברון. בחודשים האחרונים מתואר הארגון בתקשורת הישראלית כגוף שפועל ממניעים עקביים של שנאת ישראל. ארצות הברית, שמממנת כרבע מתקציב הארגון, הודיעה ביום חמישי על פרישתה ממנו, תהליך שיימשך עד סוף 2018. ממשלת ישראל הודיעה מיד לאחר מכן שהיא מברכת על פרישתה של אמריקה ושגם ישראל תשקול את נטישת הארגון. כדי להשלים את הטלטלה נבחרה ביום שישי אודרי אזולאי, עד לאחרונה שרת התרבות של צרפת, לעמוד בראש הארגון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ