ואולי הסיבה לפריחה התיירותית בעוטף עזה היא העזתים?

כ–300 אוטובוסים עושים דרכם לנתיב העשרה מדי שנה, ומספרם עשוי לגדול עם חנוכת תצפית המשקיפה על עזה. בצל ההתחממות הביטחונית באזור, הניסיון לפתח תיירות במקום עלול להישמע מנותק מן המציאות, אך תושבים ויזמים מודים כי הסכסוך הוא בעצם אטרקציה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תיירים אמריקאים במרפסת התצפית החדשה. מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל
תיירים אמריקאים במרפסת התצפית החדשה. מיקרוקוסמוס של מדינת ישראלצילום: אליהו הרשקוביץ

הראות גרועה, אך הבתים הלבנים של עזה נראים קרובים. השיכונים הגבוהים ובנייני המגורים הצפופים ניצבים מולנו, במרחק נגיעה. עזה נהפכה פתאום ממושג ערטילאי ומאיים לעיר מגורים מוחשית. שיכונים נראים תמיד אנושיים ופגיעים, לא משנה באיזה צד של הגבול הם נמצאים.

בימים אלה הושלמה הקמת מרפסת התצפית החדשה בגבעה המערבית של מושב נתיב העשרה. התצפית, שתיחנך בשבועות הקרובים, מאפשרת להתבונן מנקודה גבוהה יחסית על המרחב סביבה. רואים ממנה היטב את השכונות הצפוניות של עזה ואת בתיה הדרומיים של אשקלון. רואים גם את מרחבי החולות היפים, את מאגר שקמה, את ארובות תחנת הכוח מדרום לאשקלון ואת קיבוץ זיקים. למרות האובייקטים הניצבים מול העיניים, השאלה הגדולה מרחפת באוויר גם אחרי שעה ארוכה בתצפית — האם אנחנו בכלל רואים את עזה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ