עין חניה – שכיית חמדה ירושלמית עתיקה, מטופחת ונקייה מפלסטינים

בהשקעה של 14 מיליון שקלים שופץ עין חִניה, כחלק מפארק ירושלים. האתר, המרוחק מאה מטרים מהקו הירוק והיה פתוח לכל, הוקף עתה גדר ומחסום – ונמנעה אליו כניסת אלפי תושבי כפר וולאג'ה הסמוך. "זה גורם לי ייסורי מצפון", מודה האדריכלית המתכננת

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עין חניה

"כשהגענו לכאן, ישב פה איש זקן תחת תאנתו, חקלאים היו באים להשקות את העדרים שלהם והמקום היה קסום. מין נקודת מגוז של כל הפעילויות באזור. כוונתנו היתה לסדר קצת את הסביבה ולצאת, כאילו לא היינו פה", מספרת אדריכלית־הנוף איריס טל, שהופקדה על תכנון הנוף במעיין עין חניה. כוונותיה הטובות מתנגשות בימים אלה עם הפוליטיקה המקומית. לאחר 3,000 שנה שבהן משמש עין חִנְיה יהודים, נוצרים ומוסלמים, ללא גדרות ומחסומים שהקיפו אותו — עתידה עיריית ירושלים להציב מחסום שימנע מאלפי התושבים בכפרים הפלסטיניים הסמוכים, אל־וולאג'ה ובתיר, להגיע למעיין. הנושא נמצא עדיין בדיונים משפטיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ