ואז הגענו לשלולית עכורה בגליל: "זה מה שהפך אותנו לבני אדם"
במעיין עינן בייתו לראשונה את הכלב, על גדות הירדן התגלתה העדות הקדומה ביותר לשימוש באש מחוץ לאפריקה ובנחל מחניים צדו לפני 60 אלף שנה פרות ענק. הגליל משובץ באתרים פרהיסטוריים בעלי חשיבות עצומה לתולדות האנושות — אך בניגוד לאלה העוסקים בתולדות עם ישראל, איש לא לוקח עליהם אחריות
"אלה בתי האבן הקדומים בעולם", אומר פרופ' גונן שרון ומצביע על שורת אבנים שמבצבצת מתוך הצמחייה הגבוהה. "מה? אתה צוחק?", אני ממלמל, המום מן הפער בין מראה המקום שבו אנחנו עומדים לבין החשיבות העצומה שמייחס לו שרון. אנחנו נשענים על גדר של מתקן "מקורות" במעיין עינן, שנקרא גם עין מלחה, מדרום לקרית שמונה. אין כאן כלום. אפילו לא שלט זעיר שיעיד שאנחנו באתר בעל חשיבות עולמית לתולדות האנושות. כדי להיכנס אליו פילסנו דרך בין פרחי אביב לגדר תיל רופפת. שרון, כנראה רגיל כבר לתגובות נדהמות כמו אלה שלי, מחייך ואומר: "זה בדיוק כך. הבתים האלה נבנו לפני 15 אלף שנה. אלה שרידי התרבות הנאטופית, שאנשיה היו ציידים־לקטים. אין בעולם בתי אבן קדומים יותר". אני מגרד בראשי במבוכה גדולה. האם ייתכן שכך נראה בשנת 2018 אתר בעל חשיבות כה גדולה לתולדות האנושות?