ואז הגענו לשלולית עכורה בגליל: "זה מה שהפך אותנו לבני אדם"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ציור במוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעיין ברוך. "מי שחי כאן גר בגן עדן"
ציור במוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעיין ברוך. "מי שחי כאן גר בגן עדן"צילום: גיל אליהו
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד

"אלה בתי האבן הקדומים בעולם", אומר פרופ' גונן שרון ומצביע על שורת אבנים שמבצבצת מתוך הצמחייה הגבוהה. "מה? אתה צוחק?", אני ממלמל, המום מן הפער בין מראה המקום שבו אנחנו עומדים לבין החשיבות העצומה שמייחס לו שרון. אנחנו נשענים על גדר של מתקן "מקורות" במעיין עינן, שנקרא גם עין מלחה, מדרום לקרית שמונה. אין כאן כלום. אפילו לא שלט זעיר שיעיד שאנחנו באתר בעל חשיבות עולמית לתולדות האנושות. כדי להיכנס אליו פילסנו דרך בין פרחי אביב לגדר תיל רופפת. שרון, כנראה רגיל כבר לתגובות נדהמות כמו אלה שלי, מחייך ואומר: "זה בדיוק כך. הבתים האלה נבנו לפני 15 אלף שנה. אלה שרידי התרבות הנאטופית, שאנשיה היו ציידים־לקטים. אין בעולם בתי אבן קדומים יותר". אני מגרד בראשי במבוכה גדולה. האם ייתכן שכך נראה בשנת 2018 אתר בעל חשיבות כה גדולה לתולדות האנושות? 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ