למה כל כך מטונף פה לעזאזל?
הטבע הישראלי קורס תחת עומס המבקרים, והם מצידם ממלאים אותו בכמויות זבל אדירות שמחריבות אתרים, הורגות בעלי חיים ומכניסות לדיכאון אוהבי סביבה. האם יש לזה פתרון, מה עושה הקרן לשמירת הניקיון עם תקציב העתק שלה ומה למדו בפארק הכרמל כשהתחילו לדבר עם המטיילים
כמויות האשפה, הפסולת והלכלוך מדכאות. כך בהמון מקומות בארץ, בייחוד באתרי טבע. לפני שבוע צעדנו על גדת נחל שקמה, בין קיבוץ זיקים לחוף הים. הנחל יפה במיוחד בקטע הקצר שחוצה את הדיונות. על הגדה צומחת חומת שיטה כחלחלה, שפורחת עכשיו בצהוב עז. אלא שהיופי נהרס בגלל הלכלוך הנורא בגדת הנחל. חולות זיקים הם שמורת טבע פתוחה — כלומר ללא גדר, פקחים או תשלום. סביב פזורים בקבוקי פלסטיק, אלפי שקיות ניילון בשלל צבעים, אריזות של חטיפים, ניירות, שאריות אוכל. מטיילים שבאו לבלות יום בחיק הטבע השאירו את הזוועה שפזורה על גדת הנחל. אין כאן פסולת בניין או תעשייה. נחת הרוח שיכלה לצמוח מן הטיול התפוגגה מזמן. הדכדוך משתלט.