מי מחריב אתרי חורבות עתיקים? המקרה של חורבת חנוֹת
הוונדליזם האחרון בחורבת חנוֹת ממזרח לבית שמש — ניפוץ חלק מהפסיפס שכבר הושחת ושוקם — מציף מחדש את השאלה האם לפתוח לקהל אתרים ארכיאולוגים ללא שמירה. מיהם המשחיתים, ומהן אפשרויות ההגנה על שכיות החמדה כשגישת קק"ל היא להציגן בחינם למטיילים?
חוּרבַת חָנוֹת היא מבחן קשה. לעת עתה אנחנו נכשלים בו, אבל אי אפשר להאשים אותנו שאנחנו לא ממשיכים לנסות. בימים אלה הושלם שיקום ושיפוץ נרחב של האתר, במאמץ שנמשך שנים והושקעו בו כסף רב, זמן ואנרגיה. ובכל זאת, כאשר ביקרתי באתר בשבוע שעבר בחברת גידי בשן, רכז קהילה ויער באזור ההר מטעם קק"ל, הופתענו לגלות שמישהו כבר הספיק להטיח אבן במרכז הפסיפס היפה, ולפגוע בעבודת השיקום החדשה. גומה שנראתה כפצע נפערה במרכז הפסיפס. על אחד הקירות של המבנה העתיק רוססו כבר בצהוב האותיות "שס". פניו של בשן, שפגש אותי בחורבת חנות כדי להראות לי בגאווה את השלמת העבודות באתר, הביעו תדהמה וכעס.