אם התוכנית של משרד התיירות תצליח, זאת תהיה מהפכה אמיתית

שביל ישראל נהפך ללהיט בקרב מטיילים, אך הוא ארוך מדי ואין בו נקודות אכילה, לינה והסעה. כעת מקדם משרד התיירות מסלולים של שלושה־ארבעה ימים שעוברים דרך ערים. בניו זילנד זו הצלחה גדולה, אז למה החברה להגנת הטבע מחוץ למשחק?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מטיילים בגולן
מטיילים בגולן צילום: משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד

תייר שבא כדי לצעוד כמה ימים בשבילי ישראל רוצה ללגום בשעה 18:00 כוס בירה ואז לאכול קצת פסטה מזינה וליפול על המיטה. אין לו אוהל או שק שינה. הוא לא יכול ולא רוצה לישון בשטח. הוא רוצה מקלחת ותחבורה ציבורית קרובה. כשמספקים לו את כל אלה הרווח כפול — של התייר ושל המארחים. נשמע מובן מאליו? לא בישראל.

ישראל היא מקום מטעה עבור ההולכים בשבילים. ב–70 השנים האחרונות התפתחה כאן מעצמת טיולים שיותר מעשרת אלפים קילומטרים של שבילי־הליכה סומנו בה. רבים מהם יפים להפליא. אלא שאז התברר שהיא כלל לא מקום ידידותי לתייר שרוצה לצעוד. חסר מידע באנגלית, חסרים מקומות לינה בקצה קטעי ההליכה, חסרים מקומות לאכול בהם או לקנות אוכל. חסר אוטובוס בסוף המסלול.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ