כך סולקה ישראל מהים התיכון במוזיאון הים התיכון

המוזיאון לתרבויות הים התיכון במרסיי (MUCEM), ראשון מסוגו בעולם, הזניק את התיירות בעיר הצרפתית. הוא סוקר את ההיסטוריה באזור, בין השאר דרך ערי־נמל כאתונה, גנואה, איסטנבול, אלג'יר ותוניס – אך מתעלם לחלוטין מארץ ישראל. ביקשנו ממנהליו הסבר ולא נענינו

הקובייה השחורה של מוזיאון הים התיכון בנמל מרסיי, ליד מצודת סן ז'אן. היחס בישראל בין גודל האוכלוסייה לאורך רצועת החוף הוא הגבוה בארצות הים התיכון
הקובייה השחורה של מוזיאון הים התיכון בנמל מרסיי, ליד מצודת סן ז'אן. היחס בישראל בין גודל האוכלוסייה לאורך רצועת החוף הוא הגבוה בארצות הים התיכוןצילום: משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
מרסיי
משה גלעד
משה גלעד
מרסיי

"המבט שלנו פונה דרומה — אנחנו מסתכלים לכיוון אפריקה, לאלג'יריה, כדי לא לראות את פריז", אומר אלכסנדר סורנטינו ומחייך. סורנטינו נולד במרסיי. כיום הוא אחד ממנהלי פרויקט "יורו־מדיטרנה", העוסק בחיבור המחודש והמורכב בין העיר לים. "פתיחת העיר לים" הוא הביטוי השגור ביותר. בדיוק כמו בעיר התאומה חיפה — הנמל המסחרי הוותיק של מרסיי חוצץ בין העיר לים, אלא שבניגוד לחיפה, עיקר הפעילות של הנמל במרסיי הועברה כבר מזמן צפונה, מחוץ לעיר. רק ספינות הקרוזים עדיין עוגנות קרוב למרכז. נמל הדייגים שממשיך לפעול במרכז העיר הוא קטן יחסית. הרציפים הארוכים, מחסני הענק והמבנים המסחריים הישנים משוועים לחידוש. יותר ממיליארד אירו הושקעו ב–20 השנים האחרונות ברכישת נכסים לאורך החוף, בעיקר מצפון לנמל, ובהכשרתם למגורים ומסחר. המימון מגיע מהאיחוד האירופי, ומהעירייה המקומית. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ