עשרה אתרי תיירות חמים שלא תוכלו לבקר בהם ברשות הפלסטינית

מאחורי המחסומים והחומות וההגבלות והאיסורים, הגדה המערבית מציעה לתיירים ארץ בתולית, עם שכבות של היסטוריה, נוף עוצר נשימה ומיזמי תיירות שלא מניחים למציאות לדכא את הדמיון. בזמן שממשלת ישראל היתה עסוקה בהשעיית יחסים ובנזיפות לאומות עולם, הצטרף כתב "הארץ" ליוזמה כזאת, דיבר עם יזמי תיירות פלסטינים, וחזר עם אופטימיות עצובה

מנזר קרנטל, הר הפיתוי (בנוי על צלע ההר)
מנזר קרנטל, הר הפיתוי. הרכבל נותר ריק צילום: Dmitrij Rodionov

בארמון הישאם שליד יריחו דימיינתי שאני תייר מארץ רחוקה. עמדתי מול הפסיפס העצום בן 1,200 השנים, יש הטוענים שהוא הגדול בעולם, ובהיתי בפה פעור. חלק גדול מן הפסיפס כוסה בשמיכות צמר אפורות, שהעניקו למקום מראה רך וביתי. בכמה פינות קופלו השמיכות כדי שנוכל להביט בדוגמאות הגיאומטריות המורכבות. חשבתי לעצמי: נניח שהגעתי מהעיירה גייט אוף הופ (פתח תקוה) כדי לבקר בישראל ובפלסטין. רציתי להבין איזו תיירות יש עכשיו ברשות הפלסטינית. מה רואים תיירים שמגיעים לגדה, גם אם לביקור חטוף? רציתי, אחרי שנים, לשוב ולבקר באתרי התיירות בגדה המערבית ולהביט בהם בעיניים חדשות, בלי זיכרונות מהצבא, בלי לחשוב יותר מדי על הסכסוך ועל ההתנחלויות. רציתי להיות תייר שקונה מזכרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ