ג'יזס כרייסט, איזו החמצה תיירותית

לפני שנהפך לדמות הידועה בעולם המערבי, היהודי ישו נולד, הגה, פעל ומת בארץ. מדוע הרשויות לא ממצות את ההון התיירותי העצום הזה, מה הסיכויים שייבנה בישראל מוזיאון רציני המוקדש לפועלו, ואת מי פרויקט שכזה עשוי להרגיז?

"ישו הצלוב", דייגו ולסקז, 1632
"ישו הצלוב", דייגו ולסקז, 1632צילום: Prado Museum
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד

יותר מ–30 אוטובוסים עמדו בשבוע שעבר לצד המוזיאון בגינוסר, שבו מוצגת סירת עץ קטנה בת אלפיים שנה. מאות תיירים הצטופפו במוזיאון הגדול שהוקם סביב שרידי הסירה, שזכתה לכינוי "הסירה של ישו". הניסוח האחראי יותר אומר "הסירה הקדומה מימי ישו". בעליה היו כנראה דייגים בני תקופתו של המשיח הנוצרי.

הצמא של התיירים הנוצריים לראות משהו מעקבותיו של האיש שהלך על המים מעורר את השאלה הכי פשוטה ומתבקשת: איך ייתכן שהאדם הכי מפורסם בעולם המערבי, יש שיגידו היהודי הכי מפורסם אי פעם, לא זוכה בישראל למוזיאון משלו? איך ייתכן שאיננו מנצלים את העובדה שהמשיח הנוצרי נולד וחי כאן כמנוף תיירותי? הרי אנחנו רוצים שיבואו לכאן כמה שיותר תיירים, ובעולם יש כשני מיליארד מאמינים נוצרים. מרכז מבקרים שיוקדש למשיחם עשוי למשוך מיליונים. איך ייתכן שדווקא על באר הנפט הזו, על קידוח הגז הזה, החלטנו לוותר?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ