הגל החדש: כך הפכו הפלגות הנופש לתחום התיירות הצומח בעולם

הן מזוהות עם קהל מבוגר ותדמיתן מדכדכת, אך הצפי הוא כי ב-2019 צפויים 25 מיליון נוסעים לעלות על כבש האונייה. מי הם השטים, מה מושך אותם לסיפון וכמה רחוק תגיעו תמורת 50 אלף שקל?

משה גלעד
משה גלעד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוניית נופש של חברת "נורביג'יאן"
אוניית נופש של חברת "נורביג'יאן". גיל הנוסעים הממוצע הוא 40-35, בעיקר משפחות עם ילדיםצילום: משה גלעד

"נורביג'יאן סטאר", שעל סיפונה 2,400 נוסעים ו–1,000 אנשי צוות, עגנה השבוע בנמל חיפה. המעלית הובילה אותנו, אורחים לכמה שעות, מכבש האונייה לקומה 14. עברנו שש מסעדות, ספריה וקזינו, עד שלבסוף יצאנו לסיפון העליון. רוב הנוסעים ירדו כנראה לסיור בחוף, כי רק בודדים שוטטו בין הבריכה לבר. קצין לבוש במדים צחורים ליווה אותנו והסביר מה רואים בכל אחד מן האגפים. אחר כך, פתח בפנינו את הדלת לתא גדול עם מיטה רחבה. מן החלון הענק אפשר היה לראות את חיפה היפה, המפרץ העגול והים הכחול.

כאן צריך לעצור באמצע החריזה ולשרטט סימן שאלה גדול. האם זאת החופשה לה אנחנו מייחלים? בשלב זה, כאשר הביקור בספינה רק החל, כדאי לאסוף עוד כמה נתונים. ירדנו שתי קומות ונכנסנו לתיאטרון גדול, כדי לראות קטע מן המופע שמוצג בספינה בשעות הערב. כאשר החל המופע שיננתי לעצמי פעם ועוד פעם "אל תחשוב על דייוויד פוסטר וואלאס. אל תחשוב". זוג אקרובטים לבושים בבגדי ריקוד נוצצים ריחפו על טרפז מעל הבמה. חיוך רחב זהר על פניהם.

הפלגות נופש הן התחום עם הצמיחה הכי מהירה בתיירות (לעומת טיולים מאורגנים, חופשות הכל כלול, טיולי ג'יפים, טיולי אופניים, טיולי רכבות, חופשות עירוניות וכדומה). הגרפים שמראים את מספרי הנוסעים שבחרו לצעוד על כבש האונייה מזדקרים בחדות. ב–1990 יצאו רק 3.8 מיליון נוסעים ברחבי העולם להפלגת נופש. ב–2015 שט המספר ל–22 מיליון וההנחה הרווחת היא שב–2019 ימרחו 25 מיליון נוסעים קרם שיזוף על הסיפון.

לפי נתונים של התאחדות חברות השיט (Cruise Lines International Association), בסך הכל יש עכשיו באוניות הנוסעים כחצי מיליון מיטות, שממתינות לחובבי הפלגות. חלוקת השוק העולמי ברורה ונוטה לחלוטין לכיוון ארצות הברית. כשני־שליש מן היוצאים להפלגות נופש הם אמריקאים. האירופאים מילאו השנה רבע מן המיטות בתאי ההפלגה ושאר העולם השתרע על המיטות בעשרת האחוזים הנותרים. המגמה הבולטת ביותר היא צמיחה מהירה של התחום באסיה ובעיקר בסין. על הספינה שעגנה השבוע בחיפה היו 250 נוסעים מסין ומהונג קונג.  

הפלגה ישראלית

בשיא העונה מפליגים מברצלונה יותר מ–1,000 ישראלים מדי שבוע. התבוננות בשוק הישראלי מעידה שלמרות שבאף אחת מן החברות הגדולות אי אפשר לעלות על סיפונה של ספינת הנופש מנמל ישראלי, הנוסעים הישראלים לא מוותרים, טסים לנמל קרוב, בדרך כלל ברצלונה או רומא, ויוצאים משם להפלגת הנופש.

אורי שנבל, מנכ"ל "סנורמה", הנציגה הישראלית של חברת השיט "רויאל קריביאן", מעריך כי השנה יצאו בסך הכל 60 אלף ישראלים להפלגת נופש. הצמיחה השנתית היא לדבריו כ–20% וברויאל קריביאן לבדה ישוטו השנה לדבריו כ–30 אלף ישראלים. 

פרנסיס ריילי, סגן נשיא חברת השיט "נורביג'יאן", שאירח את הביקור על סיפון ה"סטאר", הסביר שישראל היא כיום השוק החמישי בגודלו של החברה מחוץ לאמריקה. הוא העריך ש–12 אלף ישראלים יצאו השנה לשיט על ספינות החברה. בהפלגות הים תיכוניות, הפופולריות ביותר בקרב הישראלים, יש לדברי ריילי כ–120 נוסעים ישראלים בכל הפלגה בעונת הקיץ.

טלי נוי, מנהלת "MSC קרוזס" בישראל, מסרה שגם אצלם שטו השנה 12 אלף ישראלים. ענת סמובסקי מנכ"ל מדקרוזס, המשווקת של "קרניבל" בישראל, מסרה שכ–10 אלף ישראלים שטו השנה באוניות החברה. כל אחד מהדוברים אגב אמר שהמספרים של המתחרים מוגזמים מאוד.

הדימוי המקובל והוותיק של נוסעי הקרוזים, הן בישראל והן בחו"ל, הוא קשישים לבני שיער. הנתונים שמציגים נציגי החברות שונים לחלוטין. שנבל טוען כי גיל הנוסעים הממוצע עומד על 35, בעיקר בגלל שמשפחות רבות יוצאות לשיט משותף עם הילדים. סמובסקי ונוי מציגות את 40 כגיל הממוצע וגם הן מצביעות על השתתפות ערה של משפחות עם ילדים. ריילי מנורביג'יאן מחלק את הגיל לפי היעדים; בים התיכון הגיל הממוצע של השטים נמוך יותר — כ–40. הפלגות לאלסקה, שהן יקרות יותר, מושכות קהל שגילו 55 ומעלה.

שיט תענוגות
שיט תענוגות של "נורביג'יאן" בניו יורק. מרבית השטים מגיעים מארצות הבריתצילום: Norwegian Cruise Line

ריילי מנורביג'יאן הגדיר זאת כך: "המתחרים שלנו אינן חברות הקרוזים האחרות. המתחרים האמיתיים שלנו הם אתרי הנופש על היבשה שמציעים עסקאות של 'הכל כלול'. זאת בדיוק העסקה שאנחנו מציעים".

הפלגת נופש, בכך טמון עיקר הקסם שלה, היא חופשה נוחה מאוד, שדורשת מאמץ מזערי מן המשתתפים. מרגע שעלו על הסיפון הם לא מזיזים את המזוודות, לא נרשמים בכל ערב במלון, לא מתחבטים איפה יאכלו. הנוחות הזאת של 'הכל כלול' מתאימה לרבים ומעוררת הסתייגות אצל אחרים. בכל מקרה — יש בה פיתוי ממשי.

על הצלחת ובתוך הארנק

יש שתי שיטות שונות להגשת האוכל בהפלגות הנופש. השיטה הקלאסית והמקובלת עדיין ברוב החברות דוגלת במסעדה מרכזית, שבה יש לנוסעים מיומה הראשון של ההפלגה מושבים קבועים, ליד שכנים קבועים לשולחן. זה מקל כמובן על צוות ההגשה ומאפשר שירות אישי, ממלצר שכבר יודע מה הגחמות של הנוסעים.

הכיוון העכשווי ליברלי יותר. בנורביג'יאן סטאר, למשל, אין סדר ישיבה קבוע. הנוסעים מוזמנים לבחור בין כ–20 אפשרויות שונות לארוחה הבאה שלהם — מבר ועד מסעדת יוקרה. ריילי הסביר: "כשהאוכל טוב — כולם מאושרים". החברה משקיעה לדבריו מאמץ גדול בשדרוג המטבחים על האוניות ובהשתלמויות של השפים. זה נשמע טוב הרבה יותר מחזה העוף שניסיתי לאכול בארוחת הצהריים.

בנוגע למסלולי השיט, ההיצע רחב יותר, גם אם ההצעות של החברות השונות דומות. רוב הישראלים בוחרים בשיט בים התיכון; נמלי המוצא הם ברצלונה, רומא, מארסיי, ניס או גנואה. שיט שנמשך שבוע כולל בדרך כלל חמישה נמלים בספרד, בצרפת ובאיטליה. בקיץ מציעים גם מסלולים בצפון אירופה שיוצאים מאמסטרדם, המבורג או קופנהגן ומפליגים להלסינקי, לסנט פטרבורג ולערים הבלטיות. יש גם מסלולים נוספים — סביב בריטניה, לאיסלנד, או לאיים הקריביים, שהם היעד הפופולרי ביותר להפלגות מאמריקה. רוב ההפלגות נמשכות שבוע.

מחיר החוויה מורכב מכמה משתנים: טיסה ליעד, ההפלגה עצמה, ההעברות מנמל התעופה לאונייה ובחזרה. יש כמובן הבדלים בין החברות ויש מורכבות גדולה בבחירת המחיר אשר מושפע מגודל התא, מיקומו (חלון, מרפסת) ומאיכות החבילה שרוכשים. שנבל מפרט באוזני את פרטי עסקת הזמנת הפלגה, מורכבות שדורשת לדבריו צוות מיומן ומקצועי ביותר, שמתמחה בהזמנות שיט. הנוסעים יכולים להרחיב את הזמנתם בעזרת חבילות שונות. ב"נורביג'יאן" אפיינו את השוק הישראלי כמעוניין בעיקר בחבילות שכוללות גלישה חופשית באינטנרט. לעומת זאת, הבריטים מתעניינים יותר בחבילות שמאפשרות לגימה חופשית של אלכוהול.

רוב ההצעות נעות סביב 1,000 דולר או 1,000 יורו להפלגה שנמשכת שבוע, לאדם בחדר זוגי. חישוב מהיר מגלה ש–150 דולר לאדם ליום, כולל שיט, לינה ואוכל, הוא מחיר סביר ביותר. קל למצוא הפלגות שעולות פי שלושה או פי חמישה, אם רוצים סוויטה עם מרפסת שצופה לים.

הים האכזר

בניגוד לספר בשם זה מאת ניקולאס מונסאראט, שנחשב בזמנו ליצירת מופת בתום ספרות מלחמת העולם השנייה, משווקי הפלגות הנופש נוטים להתעלם כמעט לחלוטין מן העובדה שהמלון שלהם שט בים. הם לא אוהבים לשוחח על כך שהמלון הצף שלהם עלול להיטלטל, אנשים עלולים לחלות במחלת ים או להקיא את נשמתם. בכל פעם ששאלתי על כך הביטו בי בתימהון והסבירו שהאוניות המודרניות גדולות, מסיביות, מתוכננות כך שגלים קטנים ואפילו סערות בינוניות לא גורמות להן טלטלה כלשהי — ובכלל, הרי בכל יום עוגנים בנמל אחר אז מה הבעיה?

ואם כבר ספרות, יש גבול כמה אפשר להתאפק. ספרו של דייוויד פוסטר וואלאס "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" (ספריית הפועלים, תרגום אלינוער ברגר) הוא אחד הספרים האהובים עלי. הספר שמתאר שיט בן שבוע לאיים הקריביים הוא מופת של כתיבת מסעות מגזינית־ספרותית. מאז שקראתי אותו אני מתקשה להתייחס להפלגות נופש ללא המבט הדיכאוני שלו.

חדר שינה באונייה
חדר שינה לדוגמה. ברוב החברות פועלת מסעדה מרכזית אחתצילום: משה גלעד

בתחילת הספר כתב פוסטר וואלאס כך: "בשיט תענוגות להמונים יש משהו עצוב ללא נשוא. כמו רוב הדברים העצובים ללא נשוא, נדמה שהגורמים לו חמקמקים ומורכבים להפליא ותוצאתו פשוטה: על סיפון 'הנדיר' — בעיקר בלילה, כשהכיף המובנה פסק וכל החיזוקים ורעשי העליצות נדמו — הרגשתי ייאוש". כדאי רק להזכיר שהספר יצא לאור ב–1997 ופוסטר וואלאס התאבד תשע שנים לאחר מכן. אין שום קשר ואין מקום לחיקויים.

בכל חברות השיט מדגישים את ההשקעה האדירה בתוכניות האמנותיות ובבידור האיכותי שמציגים במהלך ההפלגה. בכמה מקרים הזכירו הפקות מבורדוויי או מהווסט־אנד הלונדוני שהועברו, כמו שהן, לסיפון ספינות הפאר. טלי נוי הזכירה שבשנה הבאה תחנוך MSC אונייה חדשה שעליה יוצג מופע שלם של "סירק דה סוליי" — אחת הלהקות הנחשבות בעולם בתחום המופעים הקרקסיים.

במשך 20 דקות ראינו הופעה באולם התיאטרון של "נורביג'יאן סטאר". ההופעה היתה מקצועית מאוד. הרקדניות קלילות והרקדנים חסונים. הכל היה טוב ויפה, אבל דווקא שם קשה היה קצת להשתחרר מן הדכדוך של פוסטר וואלאס המעצבן.

אולי בשל כך, היתה "רויאל קריביאן" הראשונה להציע ביקור באי פרטי. בימים אלה מדביקות אותה החברות האחרות. כל אחת מהן מפתחת אתר נופש פרטי על אי לא מיושב באזור הקריביים. ההפלגה עוגנת לצד האי הפרטי במשך יום שלם; הנוסעים יורדים לחוף, קונים בחנויות, מבלים באתר הנופש, משתכשכים בבריכה ובכל הזמן הזה ממשיכים לפרנס את חברת השיט שהביאה אותם עד הלום.

בשנה האחרונה התעוררה בכמה ערים שמשמשות כתחנות מרכזיות לספינות הענק התנגדות עזה של התושבים. זה כמובן מורכב — הם מתפרנסים במידה מסוימת מן האוניות, אבל לדברי כמה נציגים בברצלונה, בוונציה ובאיים יווניים, ההכנסה מהאוניות מוגבלת והנזק הסביבתי ומטרדי הרעש והצפיפות של "פלישת" אלפי נוסעים גדולים. חשוב לזכור שרוב נוסעי הקרוזים לא אוכלים בעיר ולא לנים בה. הם קונים מזכרות וחוזרים לאונייה.

להקיף את הגלובוס

"רויאל קריביאן" היא כיום חברת השיט הגדולה בעולם עם 35 אוניות. עם זאת, "קרנבל", בשליטת משפחת אריסון, היא תאגיד השיט הגדול ביותר, המאגד תחת סיפונו תשע חברות שבבעלותן 25 אוניות. "נורביג'יאן" מפעילה 14 אוניות. MSC מפעילה 12 אוניות ובניגוד לקודמותיה היא חברה שווייצית־איטלקית ולא אמריקאית.

מלבדן פועלות בשוק הישראלי עוד כמה חברות קטנות יותר, לצד "מנו ספנות" המקומית, שמפעילה שתי אוניות. יתרונן הגדול שהן מפליגות מנמל חיפה לשיט במזרח הים התיכון. כל המומחים בתחום השיט מסכימים על כך שאי אפשר בכלל להשוות בין "המוצר" שלהן לבין הפלגות הנופש בחברות הגדולות. במלים אחרות — מנקודת מבטם זו לא תחרות כי זו לא אותה רמה ולא אותו קהל יעד.   

בשנים האחרונות התפתחה בתחום השיט נישה ייחודית — חברות קטנות שמתמחות בשיט באזורים רחוקים ומיוחדים — לאורך האמזונס, באנטארקטיקה, באיי גלפגוס, באזור הקוטב הצפוני וכדומה. בדרך כלל, הפלגות אלה יקרות יותר. הגודל המוגבל של הספינות מאפשר יצירת אווירה שונה, הדרכה איכותית ובעיקר קרבה לחוף ושימוש בסירות זודיאק כדי לצאת לצפייה בפינגווינים באנטארקטיקה או בדובים לבנים בחוג הקוטב הצפוני.

בישראל יש כמה משרדים שמתמחים בהפלגות תגלית. "החברה הגיאוגרפית" משווקת הפלגות של כמה חברות, "אקו" מתרכזת בעיקר בהפלגות של חברת "אושן וויד אקספדישנס" לאזור הארקטי ולאנטרקטיקה, "גולדן טורס" משווקת את פוסידון לאזור הארקטי ולאנטארקטיקה, ו"פונאנט" מציעה חמש אוניות במגוון יעדים.

למעוניינים, יש גם אפשרות להקיף את הגלובוס. חברת "פרד אולסן" הבריטית מציעה לצאת ב–3 בינואר שיט סביב העולם; ההפלגה יוצאת מסאות'המפטון שבאנגליה לסידני שבאוסטרליה וחוזרת על עקבותיה דרך צדו השני של הכדור ב–108 ימים. על הסיפון של "Black Watch" יש רק 423 תאים ואווירה בריטית לחלוטין, שכוללת פאב מסורתי. מחיר ההקפה כולה 12 אלף לירות שטרלינג (58 אלף שקל). הפיתוי גדול.

חברת MSC מציעה בימים אלה מסלול דומה בספינת ענק — הפלגה סביב העולם על סיפון ה–Magnifica שתצא לדרך מגנואה בינואר 2019. ההפלגה תימשך 119 ימים ותפקוד 49 יעדים ב–32 מדינות. המחיר 12 אלף יורו (50 אלף שקל).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ