לשתות עם הסנדק, להתאהב בנוטינג היל: אתרי תיירות מהסרטים

מי לא חולם להיות ולו לרגע בנעליהם של ג'ורג' קלוני, ריאן גוסלינג, ג'וליה רוברטס או אמה סטון? אם אי אפשר להתחלף איתם, אפשר לפחות לבקר באתרים שבהם צולמו מיטב הסצינות בכיכובם. לכבוד פסטיבל קאן, 9 אתרי תיירות שחייבים את הפופולריות שלהם למסך הגדול

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הכפר סאבוקה בסיציליה, שבו צולמו כמה סצינות של "הסנדק"
צילום: משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד
משה גלעד

בקאן יחלקו בימים הקרובים בפעם השבעים את דקל הזהב - אחד הפרסים הנחשקים בעולם הקולנוע. השאלה הגדולה היא אם מאחד הסרטים שמוצגים עכשיו בקאן יצמח גם יעד התיירות הנחשק הבא.

הקסם הזה עדיין לא מפוענח. הרגע שבו צופי הקולנוע יושבים מול המסך, אוהבים את הסרט ורוצים להיות בו. כל כך רוצים עד שהם קונים כרטיס טיסה. כלומר, כולנו הרי רוצים בכל בוקר להיות אדם דרייבר, ג'ורג' קלוני, ריאן גוסלינג, ג'וליה רוברטס ואמה סטון, אבל מלבד התשוקה הבנאלית הזאת יש סרטים שבהם אנחנו גם רוצים להיות פיסית. גם אנחנו רוצים להזמין, בדיוק כמו בסרט, קפה או מרטיני באותו בר אפלולי שבו נפגשו קלוני ורוברטס.

מאה השנים האחרונות הצמיחו לא מעט אתרי תיירות שנולדו בזכות סרט. לפעמים זה אפילו נוגע ללב - הכפר הקטן בסיציליה שתושביו מתרפקים עדיין על אותם ימים מאושרים, לפני ארבעים שנה, שבהם פרנסיס פורד קופולה הגדול אמר בו "אקשן!" יש לכך גם, כמובן, משמעות כלכלית ברורה. התיירות בסקוטלנד, לדוגמה, נסקה ב-500% לאחר שסרטו של מל גיבסון, "לב אדום", עלה לאקרנים.

פטרסון
מתוך הסרט "פטרסון"צילום: Mary Cybulski

פטרסון

הדוגמה העדכנית והעכשווית ביותר היא בדיוק בת שנה. בפסטיבל קאן ב-2016 הוקרן בפעם הראשונה סרטו היפה של ג'ים ג'רמוש "פטרסון". אדם דרייבר הוא נהג אוטובוס בשם פטרסון, בעיר שנושאת שם זהה לשלו בניו ג'רזי. בסרט פטרסון אמנם מצטיירת כעיר מעט אפרורית וקשת יום, אבל הקסם של ג'רמוש ודרייבר מושך אליה עכשיו אלפי מבקרים. כתבות שפורסמו בעיתונות המקומית בני ג'רזי הצביעו על התופעה בתימהון מהול בגיחוך – פטרסון? אתר תיירות? לתושבי פטרסון עצמם יש הסבר פשוט לתופעה – התיירים באים כדי לשבת מול מפל המים, או לנסוע בקו 23 ולקרוא שירים של ויליאם קרלוס ויליאמס. אולי אפילו יפגשו תייר יפני שיאמר להם "אהההה". הסרט של ג'רמוש, אגב, לא זכה בשום פרס בפסטיבל קאן בשנה שעברה.

הסנדק בסיציליה

הכפר סאבוקה במזרח סיציליה נהנה מרגע אחד של תהילה. זה קרה ב-1971, אז צילם בו פרנסיס פורד קופולה כמה סצינות מהסרט "הסנדק". הבחירה נפלה על סאבוקה ולא על הכפר קורליאונה שבלב האי, מפני שהאחרון נראה מודרני מדי והבמאי רצה שיראו ברקע ים כחול. מייקל קורליאונה (אל פאצ'ינו) ביקש בבר ויטלי המקומי את ידה של אפולוניה – צעירה מן הכפר. הבר ויטלי שבקצה הכיכר הקטנה משמר בקפדנות את המיתוס הקולנועי. שני רובים ישנים מונחים על השולחן ליד קערת לימונים ותיירים שמגיעים לכפר מצלמים אותם ורוכשים טי-שירט שעליה כתוב "הסנדק בבר ויטלי".

הכפר פולארה באי סלינה, שבו צולם "הדוור"
דמויתיהם של מאסימו טרואיזי ופיליפ נוארה בסרט "הדוור" בכפר פולארה באי סלינהצילום: משה גלעד

"הדוור" באי סלינה

סלינה הוא אחד האיים האאוליים שמצפון לסיציליה. זה אי קטן וירוק מאוד, עם כמה חופי ים מצוקיים ודרמטיים. ב-1994 צילם בו הבמאי הבריטי מייקל רדפורד את הסרט "הדוור", שזכה, למרות יומרות צנועות, להצלחה אדירה ואפילו קטף באותה שנה את אחד מפרסי האוסקר. הסרט צולם בכפר קטן מאוד בשם פולארה, בקצה האי סלינה: המשורר הגולה פבלו נרודה (פיליפ נוארה) מתיידד עם הדוור המקומי (מאסימו טרואיזי) ומלמד אותו איך לרכוש בעזרת שירה את לבה של נערה מקומית.

כמה מן הסצינות היפות ביותר מתרחשות על החוף של פולארה ובבית הקפה המקומי. חלק מן המיתוס הנוגה שנרקם סביב הסרט נובע מן העובדה שהשחקן הראשי, טרואיזי, לקה בהתקף לב ומת יום אחד לאחר סיום הצילומים. אחר כך הסתבר שהוא דחה את ניתוח הלב שאמור היה לעבור כדי להשלים את הסרט, שהוקדש כמובן לזכרו.

יותר מעשרים שנה לאחר מכן מצוירות דמויותיהם של שני השחקנים על הקיר הצמוד לכנסיית הכפר, בדיוק במקום שבו יורדים מן האוטובוס. גם בטיול היפה לאורך החוף אי אפשר לשכוח את הסרט, בזכות כמה שלטים שמסבירים למבקר מה בדיוק התחולל כאן. בקיץ מציגים בקפה המקומי את "הדוור" בכל ערב.

המלון בפירנצה שבו צולם הסרט "חדר עם נוף"
מראה ממלון Degli Orafi בפירנצה שבו צולם הסרט "חדר עם נוף"צילום: משה גלעד

חדר עם נוף

הסרט "חדר עם נוף" צולם בפירנצה ב-1985. הבמאי ג'יימס אייבורי עיבד את ספרו של א.מ. פורסטר. לוסי האניצ'רץ' (הלנה בונהם קרטר) והמלווה שלה, שארלוט בארטלט (מגי סמית), מבקרות בפירנצה אך למרבה הצער מוצאות את עצמן בחדר נטול נוף. ג'נטלמן אנגלי בשם אמרסון נחלץ להציל את המצב. הנוף היפה של פירנצה והרומן הבלתי נמנע העניקו לסרט שלושה פרסי אוסקר. ההצלחה הגדולה זיכתה גם המלון שבו צולם – Degli Orafi – באוהדים רבים בעלי זיכרון מצוין.

המלון ניצב על גדת נהר הארנו במרכז פירנצה, מרחק קצר מהפונטה וקיו – הגשר המפורסם ביותר בעיר. במלון יש 42 חדרים וחמישה מהם צופים אל הנוף הנכסף. חדר 414, שכיכב בסרטו של אייבורי, הוא כבר שלושים שנה הפופולרי ביותר במלון. הוא גם החדר היחיד במלון שזכה למרפסת קטנה. הזמנות לחדר 414 מתקבלות לפחות שנתיים מראש.  

"אבודים בטוקיו"
מלון פארק הייאט בסרט "אבודים בטוקיו"

אבודים בטוקיו

סופיה קופולה, אורחת קבועה על השטיחים האדומים בקאן, חוזרת השנה לפסטיבל עם סרט חדש בשם "The Beguiled", דרמה תקופתית המתרחשת במלחמת האזרחים האמריקאית עם אל פאנינג, קירסטן דאנסט, קולין פארל וניקול קידמן. קופולה החלה את הקריירה שלה לפני 14 שנים, עם "אבודים בטוקיו". הסרט, שזיכה אותה באוסקר על התסריט הטוב ביותר, נעשה אז בתקציב פעוט של ארבעה מיליון דולר והכניס למפיקיו יותר מ-120 מיליון דולר. ביל מאריי וסקרלט ג'והנסון לכודים במשך רוב הסרט בניגוד לרצונם במלון הפאר "פארק הייאט", עם נוף מדהים על מרחבי טוקיו. "פארק הייאט", שבו אכן צולם "אבודים בטוקיו", נחשב מאז אתר עלייה לרגל בבירת יפן. הוא פועל בארבע עשרה הקומות העליונות של מגדל בן חמישים ושתיים קומות שנקרא "שינג'וקו פארק טאוור". מרוב החדרים נשקף נוף נהדר של טוקיו ושל פארק יויוגי.

אושן 11

דני אושן (ג'ורג' קלוני) וחבורתו מרוקנים בחן גדול את הכספות של ה"בלאג'יו " בלאס וגאס. סרטו של סטיבן סודרברג העניק למלון הענק טפיחת עידוד ענקית. במציאות ה"בלאג'יו", עם 4,000 החדרים שלו, נראה בדיוק כמו בסרט. המזרקות המפורסמות בחזית המלון נחשבות אחת האטרקציות הגדולות בווגאס וכמובן היה להן מקום של כבוד גם בסרט של סודרברג.

מתוך הסרט "קזינו רויאל"
דניאל קרייג ב"קזינו רויאל"

קזינו רויאל

סדרת סרטי בונד בנתה כבר כמה אתרי תיירות משגשגים. "קזינו רויאל" היה הראשון בסדרה שבו כיכב דניאל קרייג. בסרט מופיעים אמנם כמה בתי מלון, אבל רק אחד מהם הוא מלון אמיתי. Grand Hotel Pupp פועל כבר יותר ממאה שנה בעיר המרחצאות קרלובי וארי שבמערב צ'כיה. בסרט הוא מופיע תחת השם "הוטל ספלנדיד" במונטנגרו.

"גרנד הוטל פאפ" הוא מלון עם מסורת ארוכה. המבנה עצמו נבנה כבר במאה ה-18 והמלון פועל במקום מתחילת המאה העשרים. בתחילת שנות העשרים, שנות השיא של המקום, כל אצולת אירופה הגיעה לנפוש בו. ב-1951, במאמץ למשוך את האדונים החדשים, שונה שם המלון והוא נקרא "גרנד הוטל מוסקבה", אך כבר ב-1989 הושב לו שמו המקורי.

בין האורחים המפורסמים שפקדו אותו מונים את הצאר הרוסי והפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ. כיום פועלים במבנה שני בתי מלון. האחד, בדרגת חמישה כוכבים, נקרא "פאפ דה לוקס"; השני, בדרגת ארבעה כוכבים, נקרא "פאפ מחלקה ראשונה". המעוניינים יכולים לבחור בעסקת ג'יימס בונד שכוללת השתתפות במטווח, נהיגה במכונית מהירה, מסאז' אקזוטי והרבה מרטיני, כל זאת תמורת נופש של ארבעה ימים במלון.

חובבי בונד שמעדיפים ים וטבע נוסעים כבר עשרות שנים לאי שזכה לכינוי "אי ג'יימס בונד", לא הרחק מפוקט בדרום תאילנד. המקום כיכב ב-1974 בסרט התשיעי בסדרת בונד, שנקרא "האיש בעל אקדח הזהב". רוג'ר מור נשא אז בכתר הסוכן החשאי והמים הצלולים של מפרץ פנג נגא שימשו תפאורה מצוינת לטיפוס צוקים דרמטי.

רובע מונמרטר בפריס
רובע מונמרטר בפריסצילום: משה גלעד

אמלי

אלפי סרטים צולמו בפריז ובכל זאת, כאשר חוקרי קולנוע ותיירות מתבקשים לבחור סרטים שהשפיעו על אופי הביקור בעיר הם מצביעים על ארבעה, ואלה לא בהכרח ההישגים האמנותיים הגדולים ביותר של התרבות הצרפתית – "אמלי" של ז'אן פייר ז'נה מ-2001 בכיכובה של אודרי טוטו, "מולן רוז'" בבימוי באז לורמן עם ניקול קידמן, גם הוא מ-2001, "צופן דה וינצ'י" בבימוי רון הווארד, שהוקרן בפתיחת פסטיבל קאן ב-2006, ו"חצות בפריס" של וודי אלן. בעקבות כל אחד מן הסרטים האלה מתקיימים גם בימים אלה סיורים רגליים מודרכים, שצועדים באתרים שמופיעים בסרטים.

"אמלי" הוא באופן קצת מפתיע המשפיע ביותר ביניהם. הסרט נחשב היום למנוע הצמיחה הגדול ביותר של רובע מונמרטר כיעד תיירות. עד ליציאת הסרט נמנעו תיירים רבים מלהגיע למונמרטר. בשנים האחרונות הרובע כולו פורח. הסרט הופץ תחילה באנגלית תחת השם "אמלי ממונמרטר" וגם זה לא הזיק לעסקים ברובע.

נוטינג היל בלונדון
נוטינג היל בלונדוןצילום: בלומברג

נוטינג היל

סדרת הארי פוטר, שמסרבת להתבגר או למות, היא בלי ספק הפופולרית ביותר. עשרות סיורים מתקיימים בלונדון ובאתרים אחרים בבריטניה בעקבות הילד הקוסם. בתחנות הרכבת שמוזכרות בספרים ובסרטים של רולינג הוקמו מעין "פינות הנצחה", שמעוררות שמחה גדולה אצל הורים ילדים. ובכל זאת, דווקא "נוטינג היל" הצנוע הוא דוגמה מעניינת יותר.

הקומדיה הרומנטית מ-1999 שביים רוג'ר מיצ'ל, בכיכובם של יו גרנט וג'וליה רוברטס, הציג את השכונה הלונדונית באור קסום. הדלתות הצבעוניות, השוק הססגוני, חילופי העונות המלבלבים, כל אלה משכו במהירות הבזק תיירים לנוטינג היל. דלת העץ הכחולה, שצלמים בסרט צובאים עליה כדי לזכות בצילום של רוברטס, נהפכה מזמן לאחד מאתרי הצילום הפופולריים ביותר בלונדון.

מלון קראון בעיר (Crown Hotel) נחשב כבר שנים למרוויח העיקרי מן הסרט. במלון זה התקיימה הסצינה שבה מתוודה יו גרנט במסיבת עיתונאים על אהבתו לרוברטס. מאז יצא הסרט למסכים המלון מקבל הזמנות רק שלוש שנים מראש. ככה זה כשכל העולם רוצה להיות זוג אחד יפה תואר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ