טיול בשמורת גברעם: כך בדיוק נראה חורף ים־תיכוני מושלם

כלניות אדומות ויפות פורחות עכשיו בשמורת גברעם, מדרום־מזרח לאשקלון. השנה הן לא רבות במיוחד. אין כאן "שטיח" אדום, זה לא יער שוקדה, ובכל זאת האזור נראה השבוע במיטבו. יש בו גבעות עגולות, עצים גדולים ושדות קמה, שגובהה כבר חצי מטר. כך בדיוק נראה חורף ים־תיכוני מושלם — ירוק, רטוב ופורח.

לצד הכלניות האדומות פורחים עכשיו לוטם מרווני לבן, קידה שעירה צהובה, המון קחוונים ותורמוסים לבנים. החברים האלה של הכלניות מיטיבים איתן. הן בולטות לצדם כנסיכות. "רק אנחנו אדומות", הן קוראות בגאווה ברורה.

עד 1948 ניצב כאן הכפר הערבי סומסום. חלק מאדמותיו נמכרו ליהודים, שהקימו ב–1942 את קיבוץ גברעם. אור הנר הוקם ב–1957, כשלושה קילומטר דרומה, על אדמות הכפר נַגְ'ד. מה שנותר באזור הם שרידי בוסתנים ובהם עצי שקד, חרוב, זית ורימון.

סלעי כורכר הם כיום תופעה נדירה והשמורה נחשבת בזכותם ייחודית ובעלת חשיבות. בכמה מקומות באזור ניכרים עדיין סימני השריפות שגרמו בשנים האחרונות בלוני תבערה. עזה, שממנה הגיעו הבלונים, נמצאת רק שישה קילומטר דרומית מערבית, אבל השבוע היה אזור גברעם המקום השליו ביותר בעולם.

תחילה כדאי לעלות לגברעם הישנה, על גבעה גבוהה עם אקליפטוסים ענקיים. זהו האתר שבו ניצבו צריפי הקיבוץ במשך שלוש שנים, עד שהיישוב עבר לאתר הקבע, קילומטר מזרחה. כדי להגיע אל הגבעה פונים ימינה (דרומה) מכביש הכניסה לגברעם על פי השלט "לכלניות". לאחר 500 מטר כדאי לחנות מימין לדרך ולעלות לגבעה. מראשה יש תצפית יפה אל מאגר מים סמוך. אחר כך אפשר להתקדם בדרך העפר עוד כקילומטר, עד מבנה שאיבה שעליו שלט "גברעם 6". מכאן כדאי לצעוד בין הפרחים בשביל מסומן מזרחה ובפיצול השבילים לפנות דרומה (תחת קו מתח גבוה) עד לשטח ירוק ונפלא, עם כמה עצי חרוב ענקיים והרבה כלניות. אין מקום נעים מזה.

הגעה בווייז: גברעם הישנה. הכניסה חינם וללא תיאום.