בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תהיו רעות ותשתקו: על ייצוג הדמויות הנשיות בטלוויזיה

ליז למון ויתרה על עצמאותה, בטי דרייפר התפתחה לדמות נתעבת וקווין פרביי לדמות זועפת ומרושעת. למה התסריטאים אוהבים להשניא עלינו את הגיבורות?

24תגובות

כתבה שכותרתה "ההתכווצות הלא תיאמן של ליז למון מאשה לילדה קטנה", שפורסמה בבלוג "מאנקי סי" ברדיו הציבורי האמריקאי NPR, עוסקת בשינוי שחל בגיבורת "רוק 30", דמותה של השחקנית ויוצרת הסדרה טינה פיי.

בתחילת הסדרה על התסריטאית הראשית של תוכנית קומית של רשת אן-בי-סי, נאמר בכתבה, ליז "ניסתה באופן נואש למנוע מהסובבים אותה לצאת משליטה, כשהיא עצמה היתה קרובה לא פעם לקצה". מאמציה כללו בין השאר בחירות גרועות בגברים, אכילה לא נכונה, אמירות שנויות במחלוקת, מעידות והחלקות. אך יחסיה עם הבוס והמנטור מטעם עצמו שלה, ג'ק דונגי (אלק בולדווין), היו יחסים בין שווים".

בעונה השישית והנוכחית של הסדרה (שטרם עלתה לשידור בישראל ביס קומדי), נכתב בכתבה, חל שינוי: היחסים בין השניים נהפכו לדומים יותר לקשר שבין אב לבתו הקטנה, כאשר ג'ק נמצא תמיד צעד אחד לפני ליז. "במרוצת העונות נהפך ג'ק לאב מתנשא, יודע כל, וליז לילדה תלותית המבוהלת מהרעיון שתאכזב אותו", נאמר בכתבה.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

"מאז ומתמיד היה בתוכנית משהו אבסורדי, שאיפשר לשלב בה בהצלחה כמה קווי עלילה מגוחכים ומטופשים למדי. אבל במהותה ליז היתה אשה אהודה, חכמה ומלאה בפגמים שניסתה ככל יכולתה לנווט בתוך סבך השיגעון של עסקי השעשועים שסבב אותה. כעת דמותה הושטחה, וכל מה שהפך אותה למעוררת הזדהות נגזל ממנה", נאמר בכתבה.

ואז הגיעה בטי

התהליך הזה, שבו דמות נשית הולכת ומאבדת את האהדה אליה, הוא מוכר לעייפה. הוא הגיע לשיאו בדמותה של בטי דרייפר (ג'ניוארי ג'ונס) ב"מד מן". סדרה זו, שידועה דווקא בדמויות הנשים המגוונות, המרובדות והמרשימות שלה, טיפלה באשתו של גיבור הסדרה דון דרייפר (ג'ון האם), בחוסר רגישות.

בעונותיה הראשונות של הסדרה, הדמות של האם ועקרת הבית היפהפייה, שכאילו נבראה בצלמה של גרייס קלי, היתה אמנם בעלת חסרונות, אולם אפשר היה לעקוב אחר המניעים והרציונל שלה. אך בעונה הרביעית היא נהפכה לאשה נתעבת. בסוף אותה עונה (שהיא האחרונה ששודרה עד כה) קשה היה לזכור בכלל שהמפלצת ששמה בטי דרייפר - האם המפונקת והנרקסיסטית המקנאת בבתה הקטנה, שנטשה את ילדיה בחג המולד - היתה פעם אשה שעוררה אהדה, גם אם לא ממש הזדהות.

הסצינה בעונה הראשונה של הסדרה שבה הפסיכולוג שלה דיווח לבעלה על הנאמר בפגישות האישיות ביניהם היתה מהמקוממות בסדרה, וברור שלא בגלל בטי. בעונה הרביעית בטי היא זו שמנסה להסיט את תשומת הלב של הפסיכולוגית של בתה אליה. ההקבלה בין הסצינות מלמדת אולי כי היוצר סבור שמי שחווה התעללות גם יעולל אותה לאחרים, ואולי הוא פשוט שונא את אמא.

יש מגוון של סיבות להידרדרות המוסרית ולרגרסיה של בטי; אולי זה ההסבר שלהלן, אולי זה הרצון להימנע מקלישאת עקרת הבית הנואשת (במתן תכונות שליליות לפחות מעניקים לבטי עוצמה ולא נרפות);

ויכול להיות שיש כאן סגירת חשבונות אישית עם השחקנית המגלמת את בטי, שהוכתרה על ידי אתרים רבים באינטרנט כשחקנית כל כך שנואה, שכבר יש בלוגרים המציעים "חמש סיבות למה לא לשנוא את ג'ניוארי ג'ונס". אותם בלוגרים יודעים לספר על יחסים עכורים בין כותב הסדרה מתיו ויינר לג'ונס. סגירת חשבון עם שחקנית המחלחלת לדמות שאותה היא מגלמת אינה עניין מופרך כפי שאולי נדמה (ראו מסגרת על ניקולט שרידן שגילמה את אידי בריט ב"עקרות בית נואשות").

ההתפתחות השלילית במעמדה של בטי אינה מאפיינת את "מד מן", שרוב הנשים שלה מקבלות נפח תסריטי ואישיותי ואינן נהפכות לגרסאות חד-ממדיות של עצמן עם התקדמות הסדרה, שלא לדבר על הגברים בסדרה, שהפגמים שלהם רק מקרבים אותם ללב הצופים. היא שייכת כולה לדמות של בטי.

התהליך של השנאת גיבורה על צופי הסדרה או הפיכתה לדמות שקשה להזדהות עמה לא נולד עם בטי דרייפר. שורה ארוכה של גיבורות החלו את דרכן כנשים עצמאיות ומשוחררות מחשבתית. אפילו אם מעשיהן היו בעייתיים, ההגיון מאחורי עשייתם היה ברור.

כך היה עם קארי (שרה ג'סיקה פארקר) ב"סקס והעיר הגדולה", שבתחילה שימשה כנקודת המבט השפויה של הסדרה ובסופה (שלא לדבר על סרטי הקולנוע שהיו המשך לסדרה) נהפכה לבובה שאותה מציל גבר אחד מידיו של גבר אחר; ננסי ב"העשב של השכן", שבתחילה היתה אלמנה שנקלעה לקשיים ועשתה את מה שהיא צריכה כדי לשרוד ואחר כך נהייתה לאשה מניפולטיבית ועם זאת תלותית, קרה ומעוררת אדישות.

גיבורות טלוויזיוניות רבות איבדו את קסמן ככל שחלפו העונות. כך דארמה מ"דארמה וגרג", מרידית מ"האנטומיה של גריי", קאתי מ"מזל סרטן" וקלינדה מ"האשה הטובה". יש שיטענו כי הקסם הזה היה חמקמק מלכתחילה, והדמויות הנשיות תמיד נכתבו עם קורטוב של סלידה מהן. לפי רשימה של האתר "אינטרטיינמנט ויקלי" של מאה הדמויות הבדיוניות האהובות (שמשום מה מנתה בסוף 108 דמויות), שהורכבה על פי בחירות הגולשים, 68 מהן היו של גברים (זכרים, למעשה, כי לפעמים מדובר ביצורים), ורק 40 היו נשים.

ההשנאה שעוברת דמות נשית בסדרת טלוויזיה כבר זכתה לכינוי "תהליך בטי דרייפר". כך למשל נשאל במאמר שפורסם באתר "טי-וי קום", האם תסריטאי "גלי" החליטו לעשות לקווין פרביי "תרגיל בטי דרייפר".

"מדוע מפיקים הופכים את השחקניות הראשיות היפהפיות שלהם למכוערות מבפנים?", נשאל במאמר. "משהו מאוד עקום קורה לקווין פרביי (דיאנה אגרון). "בין העונה השנייה לשלישית היא נהייתה רעה, ממש רעה, וגם רמאית. התברר שהיא היתה ילדה שמנה ומוזרה שעברה ניתוח פלסטי כדי להיראות כמעודדת יפה ופופולרית". ואם יש דרך להכפיש אשה יפה היום זה להזכיר לצופים ולה שהיא לא תמיד היתה כזאת יפה (ראו אחת מהבדיחות על חשבון מוניקה ב"חברים").

בעונה השלישית של הסדרה, קווין ויתרה על שיערה הבלונדיני הגולש לטובת שיער קצר וצבוע ועגילים באוזניים, והחליטה לחטוף את התינוק שילדה, שאותו מסרה לאימוץ. "בשלב הזה קווין נהפכה לדמות הזועפת, המרושעת והכי לא אהודה על המסך הקטן", נאמר בכתבה. מתיכוניסטית מרובת בעיות היא נהפכה למטורפת.

אך משהו מעניין קרה בעונה הרביעית. כנראה לאור המחאה הגדולה של אוהדות סדרת הנעורים, שהתנגדו לכיוון שאליו הלכה דמותה של קווין, היא חזרה למלוא יופיה ומורכבותה. מעניין אם ההתנגדות לתהליך שעבר על בטי דרייפר ישפיע על האופן שבו תוצג דמותה בעונה החמישית של "מד מן" העולה בעוד שבועיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו