תרבות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרבות

עוד תרבות

מה עושים היום

מה עושים היום

מה עושים היום

מה עושים היום

מה עושים היום

מה עושים היום

מה עושים היום

מה עושים היום

לכל אירועי היום >>

עוד בתרבות

כתבות שאולי פספסתם


מגזין תרבות

עוד בתרבות

אדון במזוודה שיצרה, חלק מהסרט ומהתערוכה. שומעת מוזיקה, סורגת, נרדמת, טובעת במים

הפלסטינית הראשונה עם תערוכה במוזיאון ישראל: "נראה לך שאכפת לי מה אומרים עלי?"

יצירת הווידיאו־ארט שלה, "זרוּת", הוקרנה במלון של בנקסי בבית לחם, סולקה מפסטיבל פלסטיני בפריז ומגיעה כעת לתערוכת־יחיד ראשונה של פלסטיני במוזיאון ישראל. השחקנית והאמנית ראידה אדון מסבירה למה ביפו היא זרה ובעכו וחיפה לא, מדוע היא מעדיפה דוגמניות על שחקניות ואיך הבשילה בה ההחלטה לא ללדת

שוקי לוי. כותב ומלחין כמו ילד

"כתבתי ל'חתולים הסמוראים' שיר מטומטם לגמרי. אחרי 40 שנה עוד מדברים עליו"

"החתולים הסמוראים", "ערי הזהב הנסתרות", "דיג'ימון" ו"פאוור ריינג'רס" הן רק קומץ מהסדרות שהפיק שוקי לוי, ויצר להן שירים שילדי שנות ה–90 מזמזמים עד היום. עם עליית הצגה בהשראת אלבומו בהבימה הוא מסביר איך רוקחים פסקול ילדות בלי לדעת תווים

זואי קרביץ. נדמה כי הסדרה היא ביטוי של רגישותה

זואי קרביץ: "הרבה גברים לבנים שהזדהו עם הספר חושבים שהסיפור שייך להם"

נדמה כי זואי קרביץ היתה תמיד מפורסמת, בין השאר בזכות הוריה, אך עד כה שיחקה בעיקר תפקידים משניים. כעת היא עולה ליגה כמפיקה וכוכבת העיבוד הטלוויזיוני החדש ל"נאמנות גבוהה". בראיון היא מספרת מדוע הפך הגיבור הלבן מספר הפולחן לגיבורה שחורה, למה היא לא אוהבת את "בנות" ומי מחכה שתפשל

עלית קרייז

הפוסיקט מת, אבל סיור במבנה מחזיר את המבקרים לימי החשפנות האפלים

ריח הסיגריות עדיין מורגש, הכל דביק ומאובק והאפלולית שוררת במקום. מאז נסגר בקיץ מועדון ה"פוסיקט", פועלת במבנה עמותה לקידום מיזמים חברתיים, שעורכת בין היתר סיור אוזניות חווייתי של האמנית עלית קרייז. "רציתי שיחשבו על מה שאשה עוברת רגשית בתוך הדבר הזה", היא אומרת

משמאל: יוני רכטר, גידי גוב, יהודית רביץ ודייוויד ברוזה המאוירים, ב"פנינה". שרים על חתולים ובני אדם

האיחוד של גיבורי "הכבש ה-16" הוא שיעור בהורות לכולנו

בשיר הילדים החדש והנהדר שלו, חוברים ליוני רכטר החברים גידי גוב, יהודית רביץ, יהונתן גפן ודויד ברוזה כדי להביא את סיפורה של פנינה החתולה - ועל הדרך לתת קצת על הראש להורים שהתחנכו על ברכיהם ולא הפנימו את המסר

מתוך ההפקה החדשה של האופרה הישראלית של "הספר מסביליה"

כוכב בינלאומי, שגילה את החיים הטובים והפך למנת אוכל מפורסמת

בצעירותו חיבר רוסיני שלוש אופרות בשנה, בהמשך סבל מדיכאון, עבר לפריז, זכה לקצבה מעוררת מחלוקת ממלך צרפת ולמנה על שמו במטבח הצרפתי — וחזר להלחין. בסוף השבוע תעלה האופרה הישראלית את יצירתו הידועה ביותר, "הספר מסביליה"

זואי קרביץ בעיבוד הטלוויזיוני ל"נאמנות גבוהה". "זה כל כך הגיוני"

ניק הורנבי מרגיע את המעריצים: "העיבוד הטלוויזיוני ל'נאמנות גבוהה' מצוין"

בטור ב"רולינג סטון" כתב הסופר הבריטי שכשזואי קרביץ פנתה אליו לראשונה בבקשה לעבד את ספר הפולחן שלו הוא היסס, אבל אחרי שהיא הכינה לו פלייליסט הוא השתכנע שהיא מושלמת לתפקיד של רוב ברוקס

לינה דנהאם מדגמנת למותג 16arlington

קינקי, אקולוגי וגם נוסטלגי: זה היה שבוע האופנה בלונדון

טומי הילפיגר לחץ על כל הכפתורים הטרנדיים, לינה דנהאם נצצה כאחרונת הדוגמניות, ויויאן ווסטווד במחווה למייסד ויקיליקס, והיו גם כובען מטורף ומשפחה בריטית אחת שגנבה את כל ההצגה. כך ננעל שבוע האופנה בלונדון

עילם רותם (שלישי מימין) עם אנסמבל נביאי הקווינטה

"לא סתם לא מבצעים יצירות של מלחינים אחרים מהתקופה"

אנסמבל הזמרים "נביאי הקווינטה" מבצע תוכנית חדשה עם יצירות של מונטוורדי לצד יצירות של רותם עילם, אותן חיבר בסגנון מונטוורדי. בראיון עונה עילם למי שטוען כי הוא אינו מלחין ומסביר מדוע הוא לא חייב לכתוב בסגנון של תקופתו

נטע ברזילי בגמר אירוויזיון 2018. בהתחלה חשבו לייעד לה שיר רוקנרול

הם מצאו נוסחה מתמטית לכל המנגינות בעולם. אז מה נשאר למוזיקאים?

תביעות של מוזיקאים על זכויות יוצרים הרגיזו אותם כל כך, שדמיאן ריהל ונואה רובין החליטו לפתח תוכנה המוכיחה כי יש מספר מוגבל של לחנים וכמעט בלתי נמנע להעתיק בטעות לחן של יוצר אחר. בראיון עמם הם מסבירים כיצד בתי המשפט יוכלו להיעזר בה

אנדרו וות'רול

כיוצר מכשף, אנדרו וות'רול בז למלוכה שהוגשה לו שוב ושוב

אנדרו וות'רול ייזכר כמי שהנחיל את האסיד האוס אבל מורשתו היא ההוויה הבלתי מתפשרת שלו. הוא היה מהלוחמים שמחוללים את העתיד ומפנים לו עורף ברגע שהוא מאומץ על ידי הזרם המרכזי כדי להמשיך ליעד הלא נודע הבא

לוי. "לא בחרתי בציניות כתחליף לפאתוס"

ג'קי לוי הוא לא הפרענק התורן שלכם

הוא עדיין זוכר איך הבית היהודי הפסידה "כוכב עולה בשמי הפוליטיקה", אחרי שהציעה לו שיריון רק בשל היותו דתי מתון ממוצא מזרחי. עם צאת ספרו החדש, מסביר איש הטלוויזיה הוותיק מדוע נעלם מהמסך ולמה הוא מאמין בלב שלם שהשיח העדתי המקצין צפוי להתפוגג

גלריה לאמנות בית חנקין

משרד התרבות רוצה "לחשוף את הפריפריה לאמנות", אך האם הוא רק מעצים את הפערים?

עולם האמנות מוחה על חלוקת התמיכה של משרד התרבות בגלריות ציבוריות, ובעיקר על דרישת הסף להציג בהן אמנים מרכזיים. "המטרה היא לאפשר תמיכה שוויונית", טוענת מנסחת הקריטריונים, אך נראה כי התקנות מיושנות, מפלות ציבורים שלמים ומשרתות את "קובעי הטעם"

ה"ניו בוורלי", הקולנוע של טרנטינו בלוס אנג'לס. "כל עוד אני חי — ה'ניו בוורלי' יהיה שם"

טרנטינו מתגייס להשיב את תור הזהב של הוליווד

ה"ניו בוורלי סינמה", בית הקולנוע שפתח טרנטינו בלוס אנג'לס, הוא רק אחד מכמה וכמה מבני קולנוע ישנים שעוברים שיפוץ בשנים האחרונות ומקרינים סרטים מפעם. "דור שלם של אנשים שראו רק סרטים בבית רוצים עכשיו לצפות בהם על מסך הקולנוע"

דודו טופז

הניסיון האחרון של "קשת" לסחוט כסף מהזיכרון של דודו טופז

חיים אתגר הגיש אתמול אוסף של קטעי ארכיון ערוכים בעורמה, שציירו את דודו טופז כמפלצת האולטימטיבית ואת אנשי "קשת" כקורבנותיו. רק חלק קטן מהסיפור נחשף, אך מטרתו היתה גלויה: סנסציה, רייטינג ורווחים מן המתים

רונן ללנה

הצלם רונן ללנה: "לא הובסתי על ידי המחלה אבל לא ניצחתי אותה"

בשנות ה–90 היה רונן ללנה אחד מצלמי המוזיקה החשובים בישראל, אבל לפני חמש שנים מחלה נדירה פגעה לו בראייה. בראיון הוא מספר למה החליט לצלם בעזרת בני משפחתו את התרופות הרבות שהוא נוטל, ומדוע אינו מתחרט על התעלול שרקח עם "השרוף"

ליבסקינד וסג"ל ב"קלמן וסג"ל". סג"ל בנה קריירה למופת מהשמצות נגד גופי תקשורת שהעסיקו אותו

קצרי רוח התאגיד הוא רק הקורבן האחרון באסטרטגיית הזיגזג של אראל סג"ל

קלמן ליבסקינד יודע היטב שעמיתו לא היה צריך להשתתף בסרטון התעמולה ההוא, אבל הצהיר כי ערכים של חברות וקולגיאליות עומדים מעל ערכים של אתיקה עיתונאית. טוב יעשו ראשי התאגיד אם יראו לשניים את דלת היציאה

גיף ביבי

קצרי רוח קאט זה בולשיט: באקלים הפוליטי היום — אין הבדל בין דעה לתעמולה

גבירותיי ורבותיי העיתונאים, אם אתם ששים להתנגד לשררה, אל תחפשו אותה בסלון ראש הממשלה, בין העיתונאים לגיטרות. העריצות האמיתית היא הקונפורמיזם, ושופרו "התאגיד", שפסקו שאסור לשיר עם נתניהו

הארווי ויינשטיין בבית המשפט במנהטן, בשבוע שעבר. "אנס מתעלל" ו"טורף מיני"

"אולי זאת הסטייה שלו, הפחד בעיניים שלהן": משפט ויינשטיין מתקרב לסיום

טיעוני ההגנה והתביעה הסתיימו, ומחרתיים יתכנס חבר המושבעים במנהטן להכריע בעניין המפיק ההוליוודי. ויינשטיין טען לחפות בחמישה סעיפים פליליים שנידונים במשפט — כולל אונס, תקיפה מינית ותקיפה מינית חמורה — שהעונש המירבי עליהם הוא מאסר עולם

בעז דרומי והפסל בן שני החלקים (מימינו ומשמאלו)  שהציב ברחוב במושב אלוני אבא. אין סיכוי להעביר אותו למקום אחר במושב בלי שייפגע, הוא אומר

הוא נתן את הנשמה, עכשיו מעיפים את הפסל שיצר כי השכנה התלוננה

מתי מותר להסיר פסל שהוצב באישור במרחב הציבורי, והאם הכללים בעיר ובמושב שונים? הפסל בעז דרומי יצא למאבק בהחלטת ועד אלוני אבא להזיז את יצירתו מהרחוב עקב תלונה של שכנה. את האוצרת גליה בר אור זה מרגיז