יש רופא באולם? עולם האופנה צרך מנת יתר - אופנה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש רופא באולם? עולם האופנה צרך מנת יתר

לכתבה
ג'יג'י חדיד לובשת ריהאנה בשבוע האופנה בניו יורק, 2016 רויטרס

יותר מדי תצוגות, יותר מדי סלבס, יותר מדי ציידי כשרונות ולא מספיק אנושיות. המרדף אחרי כל מה שחדש העביר את תעשיית האופנה על דעתה

תגובות

"תצעדי כאילו שלושה גברים הולכים מאחורייך", אמר מעצב האופנה אוסקר דה לה רנטה. הבעיה היא שבמרוצתה איבדה האופנה לפחות נעל אחת. היא צולעת, מדדה, מקפצת. יש רופא בעולם הנפלא הזה?

מלנכוליה

A photo posted by Alexa (@chungalexa) on

מה הדבר הכי פחות אופנתי ב–2016? בלונדינית עשירה או תיק עם לוגו בולט מדי? נעליים עם עקבים גבוהים מדי או ג'ינס קרועים מדי? זוגות שמגדירים את עצמם "אספני אמנות עכשווית" או גרושות טבעוניות? בוויתור על שטחי המחיה שלה שהפכו לנחלת הכלל (רופאים, סוחרי אמנות, אופים, מורטי גבות ומאמנים מכל סוג), איבדה האופנה את נקודות הציון שלה. היא נמצאת בכל מקום ובשום מקום. שופעת צלוליט ורזה גם יחד. ללא כיוון כלשהו, מלבד זה העכשווי. רק בוקעת וכבר מפנה מקום לאחרת, וחוזר חלילה. האופנה זקוקה למובילים, לכיוון, לטכנאים מוכשרים שיאפשרו כל סחרור, ולא ההיפך. יש לאסור היום את כניסת בת הזוג של מנהל הכספים לסטודיו העיצוב. בעצם, יש לאסור את כניסתם של כל מי שבשל היעדר כישורים ויכולת מביעים דעה בכל נושא. זה ימנע בזבוז כספים: היועצות שמועסקות כעוזרות למעצבים הן מי שמפיקות את סדרות האופנה בכתבי העת. האופנה הפכה לכפר גלובלי נגוע בגילוי עריות. מזל שהעולם רדוף ההתנגדות לקדמה והרדיקליות הדתית נמצאים כאן כדי להזכיר לנו שהאופנה אינה רק עסק של "איט גירלז", אלא בראש ובראשונה מאבק. שיעור בחופש ובפיתוי. "בואו נשיב לחיים את האהבה", אמר כריסטיאן דיור. בואו נתפלל לזכרו.

>>> לאן מועדות פני האופנה | לחצו כאן כדי לקרא את טורו של יוג'ין רבּקין

עורכת "ווג" האמריקאי אנה וינטור והזמר קניה ווסט, שבוע האופנה בניו יורק 2015. הכל מנצנץ
אי־פי

מנת־יתר ותרפיה

יש לאסור היום את כניסת בת הזוג של מנהל הכספים לסטודיו העיצוב. בעצם, יש לאסור את כניסתם של כל מי שבשל היעדר כישורים ויכולת מביעים דעה בכל נושא

370 תצוגות, 18 אלף אאוטפיטים בשבוע האופנה האחרון. ניו יורק, לונדון, מילאנו, פריז... מרתון מהגיהינום, רוויה. "צריך לבחון את התוכנית הכלכלית, לשפר את מערך המכירות והתצוגה", אומר מנהל מוזיאון "גליארה" בפריז, אוליביה סאייר. "התצוגות הפכו למפגנים ונדליסטיים: משחיתים רעיונות, גופים, בגדים, בהינף ציוץ או אינסטגרם. התוצאה היא תצוגות בזק בהן הדוגמניות דוהרות כסוסוני פוני, בפרצוף חמוץ". הוא צודק. אני חולמת על עולם שבו בתי אופנה יזמינו בכל עונה מעצב, שיציגו שמלות בהזמנה, במהדורה מוגבלת, ממוספרת. עולם של אופנה עילית מתועשת שיפיקו בעלי נסיון, מעצבים ומתלמדים. האופנה היא קודם כל העברת ידע — מלאכה וסגנון חיים. לא ארץ ציידי הראשים ובעלי האגו הקורסים מעודף עבודה. לא נחלתן של מלכות הסלפי שמנסרות בכל יום עוד מקטע מהענף שאיש אינו יושב עליו בכל מקרה. כפי שאמר ז'אן קוקטו, "יש יותר מדי אנשים על הבמה ואין יותר איש באולם".

אנשי האג'נדה

"מצורפת בזה רשימת בגדי הסלבים". בתיבות הדואר העמוסות לעייפה של כל עיתונאי אופנה המיילים נערמים בהתאם לפסטיבלים ולאירועי היום. האופנה הפכה להיות סוג של מפת עולם וירטואלית, מוקדשת לכל קורותיהם של לובשי המותגים הגדולים. זהו שביל הכוכבים. הכל מנצנץ. אין טעם לרוץ, מה שחשוב הוא להגיע בזמן לצילומים. מין ג'ונגל שבו חיות הטרף צווחות והיפות מחייכות, כאילו השתיקו את הקול. השטיח האדום עולה בלהבות. הכוכבים צעירים יותר ויותר. מהזמרת סלינה גומז והדוגמנית הברזילאית אלסנדרה אמברוזיו, דרך קנדל ג'נר ו–51 מיליון עוקביה באינסטגרם — דמויות שהפכו למותגים בעצמן. והאופנה — קופסת העטיפה של הקובייה ההונגרית שבה הזמרים פארל ויליאמס אצל G-Star וקניה ווסט במותג שלו חולמים שהם המנהלים הקריאטיביים של בית האופנה הצרפתי הרמס, מפטמים את הבלוגים בצורה מרשימה ומוגזמת, שטנית.

גלובלמאניה

האופנה היא קודם כל העברת ידע — מלאכה וסגנון חיים. לא ארץ ציידי הראשים ובעלי האגו הקורסים מעודף עבודה

כשהמותג Maje התמקם בחיקה של ענקית טקסטיל סינית ההאחדה הגיעה מיד. מעילי יוניקלו הפכו, אחרי הג'ינס ונעלי נייק, לפריטים תקינים פוליטית של ההכרה העולמית — הסטנדרט של אופנת המוכן־ללבישה שהפכה מוכנה־לחיות בשם כל מה שהוא בר צריכה, הטוב שבכל העולמות שאין לו מרכז ולא עיר בירה. האופנה הפכה לשפת אספרנטו מלוקקת בעבור סוחרים מכל הסוגים — אוצרים ויועצי תקשורת שיומניהם עמוסים, ספורטאי־צמרת של חולצות הטי השחורות ואנשי הרוח בשמלות הבסיסיות, גיבורים בטעם דיאט, ממוצע, כל כוהני חברת ה"סטארבקס".

A photo posted by Gucci (@gucci) on

יפה מכוער

אחרי שנות מינימליזם, מנשבת רוח רטרו קיטשית על הבמות. תחת שרביטו של המעצב של גוצ'י, אלסנדרו מיקלה, הדפסים בשלל צבעים ועירוב מושכל של סגלגל וחום, פסים ומשבצות, הם נותני הטון האופנתי. מהמעצב הראשי החדש של בלנסיאגה, דמנה גוואסליה, ועד המותג הלונדוני "ליברטי", האופנה קוברת את השחור והאפור המשמימים, כדי לגלות חגיגה שיוצרת תשוקה לטפטים ולזרי הורטנזיות — פרח שירד מגדולתו ופינה מקומו לסחלב.

מעצבים חד־פעמיים

בשנות השישים המציאה החברה הצרכנית את אבקות המרק, את עקרת הבית המאושרת ואת כלי האוכל הלבנים. חמישים שנה מאוחר יותר הפכו מעצבי האופנה לגושים שנראים צבעוניים, בדומה לאבקת הכביסה "ברילו" של וורהול. התקרית האחרונה — סילוקו של המעצב אלבר אלבז מלנוון — מוכיח באיזו מידה איבד עולם האופנה את אחיזתו באנושיות, בזמן ובכבוד, במירוץ שבו לא חישבו נכון את הסיכונים. באופנה ובכדורגל מתקיים אותו מאבק. באיצטדיון הענק מחפשים ציידי הכשרונות שחקנים, שנרכשים במיליונים לעונה אחת או יותר. דוקטור, אני צריכה לנוח!

לורנס בנעים היא עיתונאית, סופרת ומייסדת מגזין האופנה "סטילטו"

מצרפתית: יעל גרינפטר

עוד במגזין אופנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות