שושנת יריחו לא מתה, היא מתאבדת

פרופ' מיכאלי גילתה מנגנון הגורם להתאבדות של טפילים שמחוללים מחלות קשות, כמו שושנת יריחו, ובאמצעותו היא ועמיתיה מקווים למגר המחלות

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידו אפרתי
עידו אפרתי

התפרחת הגדולה שעל העור מזעזעת במבט ראשון. גם במבט שני. היא נראית כמו פרח שטני באדום ובסגול עזים, שצמח על הלחיים, האף, השפה או הזרוע. או על כל איבר שבו הצליחה נקבת זבוב החול לעקוץ את קורבנותיה ולהדביק אותם בטפיל הלישמניה. "שושנת יריחו", הכינוי החצי רומנטי שניתן למחלת הלישמניאזיס בישראל, נשמע כמעט לעגני. גם המרכיב "יריחו" בשם המחלה אינו אקטואלי זה שנים, מאז התפשטה מבקעת הירדן לנגב ולאזורים נוספים, כמו השומרון וטבריה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ