ההיפנוזה החזירה לחולי הסרטן את הרוק

* הקרנות שעברו חולי סרטן גרמו לפגיעה בבלוטות הרוק שלהם. במקום שבו הרפואה הרגילה נכשלה, השתמשו רופאים ישראלים בהיפנוזה, לראשונה בעולם, כדי לסייע להם לשוב ולהפיק רוק

רן שפירא
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רן שפירא

מתנה לא קלה קיבל רון מובסוביץ ליום הולדתו ה-40. בשבוע שבו החליף קידומת, התבשר כי בסינוסים שבצד השמאלי של פניו, בין האף לעין השמאלית, פשה גידול ממאיר. מובסוביץ מיהר לניתוח, שנעשה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). כלי הניתוח הוחדרו דרך מערת האף, בלי פתיחה של הגולגולת, והגידול נכרת בשלמותו.

כחודש לאחר מכן התאשפז במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר, לסדרה של טיפולי הקרנה לראש ולצוואר באזור שבו היה הגידול. בנוסף לתופעות לוואי כמו בחילות, חולשה, כוויות באזור שהוקרן - פגעה הקרינה גם בבלוטות הרוק של מובסוביץ, והוא החל לסבול מיובש בחלל הפה, ומהתפתחות פטריות, פצעים (אפטות) וכוויות בו.

בעיותיו לא תמו גם לאחר תום הטיפולים. בגלל היובש בפה התעורר בלילות כשלשונו דבוקה לחיכו, או לאזור אחר בפה, סבל כאבים וחשש מהיחנקות. אחת לחצי שעה בערך נאלץ ללגום מעט מים, להרטיב את הפה. גם בשעות היום לקח אתו בקבוק מים לכל מקום, אבל התקשה באכילה וגם בדיבור.

מובסוביץ ניסה אמצעים שונים להגברת הפרשת הרוק, כמו מציצת סוכריות, שטיפת הפה במי מלח ועוד, אך ללא הועיל. ואז נודע לו שקבוצה של רופאים ישראלים מתכננת מחקר שנועד בדיוק למטופלים כמוהו - חולי סרטן שבלוטות הרוק שלהם חדלו לתפקד בעקבות הקרנות. הרופאים, בראשות ד"ר אלעד שיף, ביקשו לבדוק אם טיפול בהיפנוזה יכול להשיב את הפרשת הרוק של חולים אלה לרמה דומה לזאת שקדמה להקרנות.

הם איתרו 12 חולים שהתגברו על גידול סרטני באזור הפנים, הצוואר והראש, אבל סבלו סבל רב בגלל אובדן היכולת להפריש רוק. לקשיים הגופניים שנגרמים עקב הפגיעה, מתלווה במקרים רבים גם בידוד חברתי, שמוביל לעתים לדיכאון קליני.

ד"ר שיף, סגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים בני ציון בחיפה, השתלם ברפואה משלימה לפני שלמד רפואה קונוונציונלית. הוא גם השתלם ברפואה אינטגרטיווית בארה"ב, שם נחשף לשימוש בהיפנוזה ובדמיון מודרך כאמצעי ריפוי. בין השאר עבד עם קבוצה של חולים שהפרשת הרוק שלהם ירדה בעקבות הקרנות וראה כיצד המחשבה על לעיסת פלח לימון - בהנחיית דמיון מודרך - מעוררת לפחות אצל חלק מהמטופלים את הפרשת הרוק.

כשחזר לישראל החליט להמשיך ולבדוק את השפעת ההיפנוזה על הפרשת הרוק. הוא יצר קשר עם ד"ר נעם ירום, מומחה לפה ולסת ב"שיבא", עם ד"ר אייל סלע ואילנה דואק, מומחים לכירורגיה של ראש וצוואר במרכז הרפואי כרמל בחיפה, ועם ד"ר ג'ורג' מוגילנר, עמיתו בבני ציון, המתמחה בין השאר בהיפנוזה. המחקר היה גם עבודת הגמר ברפואה של ד"ר עודד הרשקו מחיפה. אלה ורופאים נוספים שיתפו פעולה בניסוי ראשון מסוגו בעולם.

בראיון שקדם לניסוי נבחנה נכונותם של החולים לעבור היפנוזה - תנאי הכרחי לטיפול. הם גם התבקשו לתאר בפרוטרוט את המאכל האהוב עליהם ביותר, ואת אופן הכנתו, ולהיזכר בביקור באתר שופע מים. בסיפורים שסיפרו המטופלים השתמשו אחר כך, כשהם היו במצב של היפנוזה. ד"ר שיף תיאר באוזניהם את המאכל האהוב עליהם, סיפר כיצד המטבח מתמלא בארומה של התבלינים ובניחוח של צלי או מאפה. הוא גם תיאר את אתר המים שעליו סיפרו, ולבסוף לקח אותם לביקור דמיוני בפרדס לאחר הגשם, סיפר כיצד טיפות מים נושרות אט אט מהעלים המוריקים, וביקש מהם לחשוב על לימון שנקטף ופלח שלו מוכנס אל הפה, שמתמלא בעסיס החמוץ.

אצל תשעה מהנבדקים, 75% מאוכלוסיית המחקר הקטנה, נמצא שיפור בהפרשת הרוק בעקבות ההיפנוזה. בעוד שלפני ההיפנוזה הפרשת הרוק שלהם, שנמדדה במבחנה, היתה כמעט אפסית, אחרי הטיפול היא גדלה במידה ניכרת. "הם ישבו ליד המבחנה ומילאו אותה ברוק", מספר שיף. "חלק מהם התרגשו כל כך, מעצם ההצלחה להפריש רוק אחרי שנים של יובש בפה, שהם התחילו גם לדמוע". מאמר על הניסוי ותוצאותיו יתפרסם בקרוב בכתב העת "Journal of Pain and Symptom Management".

שיף אומר כי היפנוזה יכולה להשיב את התפקוד לבלוטות רוק הודות להרפיה העמוקה ולמיקוד התודעה שמשרה המהפנט במטופל. "מצבו של חולה המטופל בהיפנוזה דומה לטראנס", הוא מוסיף, "למעשה, כל אחד מאתנו חווה טראנס כמה פעמים ביום. למשל, כשאנחנו מרוכזים בקריאת ספר ומתנתקים מהנעשה סביבנו". ההיפנוזה מייצרת מצב של סוגסטיה, שבו אפשר להשפיע על התנהגות או על תחושות באמצעות החשיבה והדמיון.

לבד ממיקוד התודעה בעת ההיפנוזה במצבים שבאופן טבעי גורמי להפרשת רוק, בתהליך גם הועבר להם מסר הפוך מזה שקיבלו לפני תחילת ההקרנות לאזור הראש והצוואר, אז נאמר לחולים שבין השאר ייפגעו בלוטות הרוק שלהם. עצם המודעות לכך פוגעת עוד יותר בפעילות הבלוטות. אבל ככל הנראה, למרות פגיעת ההקרנות נותרת בבלוטות הרוק יכולת שיורית כלשהי, ואפשר לשקם אותן.

שיף מציין עוד, כי במצב של חרדה הפרשת הרוק פוחתת, גם אצל אנשים בריאים. מחלת הסרטן והטיפולים נגדה מעוררים חרדה ודחק לא מעטים, וכשנוספת לכך פגיעה פיסית בבלוטות הרוק, הירידה בהפרשת הרוק היא כמעט ודאית. ההיפנוזה משככת את החרדה והלחץ, וגם באופן זה היא תורמת להפרשת הרוק.

המפגש עם כל אחד מהנבדקים בניסוי תועד והוקלט, והחולים קיבלו את הקלטת כדי שיוכלו לתרגל היפנוזה בעצמם ולהעלות את המחשבות והזיכרונות שיגרמו להם להגיר רוק. מובסוביץ, שמאז ההיפנוזה השתקמה הפרשת הרוק שלו ועמה פחתו תופעות הלוואי שמהן סבל בגלל היובש בפה, מרבה להיעזר בקלטת. הוא נהג להאזין להקלטת השיחה כמה פעמים ביום, לחזק את הפרשת הרוק, "ובכל פעם שהפה שלי נעשה קצת יבש, אני עוצם את העיניים ומעביר כמה דקות במחשבות על אוכל - ספגטי בולונז שאני מאוד אוהב, למשל - על מקום שבו יש המון מים זורמים או על לימון. בדרך כלל זה עוזר להחזיר את הרוק לפה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ