עידו אפרתי
עידו אפרתי
מתן חיסונים בקופת חולים בת"א
מתן חיסונים בקופת חולים בת"אצילום: תומר אפלבאום
עידו אפרתי
עידו אפרתי

זינוק של כ-30% במספר מקרי החצבת בעולם נרשם בשנת 2017 - כך עולה מדו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסם בסוף השבוע האחרון. בדו"ח ציינו שהתפרצויות חצבת אירעו בכל האזורים בעולם, והסבירו שהעלייה נבעה "בשל פערים בכיסוי החיסוני". עוד צוין שמספר מקרי המוות הקשורים בחצבת בשנה שעברה נאמד ב-110 אלף. בדומה למצב בישראל, מדובר בעלייה שהיא עקבית ומתמשכת. בארגון טוענים כי אחת הסיבות להתפרצות העולמית היא העלייה בהפצה של מידע שקרי לגבי יעילות החיסונים ובטיחותם, ומביעים חשש שהישג של עשרות שנים – מיגור ושליטה במחלה באמצעות התחסנות – עלול לרדת לטמיון ולגבות מחיר כבד.

"התפרצות החצבת מעוררת דאגה רצינית – זו התפרצות ממושכת שמתרחשת באזורים ומדינות שהשיגו שליטה, או היו קרובים להשגת שליטה במחלה באמצעות הגנה חיסונית", אומרת סגנית מנהלת ארגון הבריאות העולמי, ד"ר סומיה סוואמינאטן. "ללא מאמצים דחופים להגביר את כיסוי החיסונים, וזיהוי של אוכלוסיות בסיכון – אנו עלולים לאבד התקדמות של עשרות שנים בהגנה על ילדים וקהילות שנפגעים מהמחלה ההרסנית, שניתנת למניעה לחלוטין".

בשנת 2000 העריך דו"ח של הארגון כי חיסון שמורכב משתי מנות הציל את חייהם של יותר מ-21 מיליון ילדים בעולם. לפי הדו"ח הנוכחי, ב-17 השנים שחלפו מאז, התפרצות החצבת הנוכחית היא ההתפרצות העולמית הראשונה שבה נרשמת עלייה עקבית ומתמדת בתחלואה.

פשקוויל בירושלים שקורא לציבור להתחסן נגד מחלת החצבת, בחודש שעבר
פשקוויל בירושלים שקורא לציבור להתחסן נגד מחלת החצבת, בחודש שעברצילום: אמיל סלמן

ההיקף הנרחב ביותר של התפשטות המחלה אירע עד כה במזרח התיכון, באירופה ובכל יבשת אמריקה, כשבאזור מערב האוקיינוס השקט חלה דווקא ירידה בתחלואה.  באירופה, מציינים מחברי הדו"ח, הגיע היקף התחלואה לשיא בקיץ האחרון, בעיקר באוקראינה, באיטליה, בצרפת, בגרמניה וביוון.

הדו"ח אמנם מתייחס לשנת 2017 אבל מגמת העלייה נמשכה גם ב-2018. באוגוסט האחרון התריע ארגון הבריאות על שיא-עשור חדש של מקרי החצבת באירופה. לפי הארגון, בששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית יותר מ-41 אלף בני אדם חלו. בשנת 2016, לשם השוואה, דווח במדינות אירופה על 5,273 מקרים בלבד, ובשנת 2017 - לאחר זינוק חד - נרשמו כ-24 אלף מקרי תחלואה.

בדו"ח החדש של הארגון ישנה התייחסות מיוחדת לוונצואלה, כמדינה שבה מספר הזיהומים והסיבוכים של המחלה שנרשמו היה גבוה במיוחד. הדבר אירע על רקע קריסת מערכת הבריאות, בשל המשבר הכלכלי הכבד והטלטלה הפוליטית שחווה המדינה הדרום אמריקאית.

בישראל נרשמו מאז תחילת השנה כ-2,300 מקרי חצבת, מהם כ-1,500 מקרים באזור ירושלים, 250 באזור צפת ו-213 בתל אביב. במשרד הבריאות עושים מאמצים להשלמת פערי החיסונים באזורים שבהם "כיסים" של שיעורי התחסנות נמוכים. "התפשטות החצבת בישראל ובחצי הכדור המערבי בכלל היא ביטוי למשבר אמון של הציבור במערכת, וכרופאים עלינו לפעול להחזיר אותו ולתקנו", אמרה יושבת ראש איגוד רופאי המשפחה העולמי (WONCA), פרופ' אנה סתוודל, שהגיעה ארצה בשבוע שעבר כאורחת של איגוד רופאי המשפחה בישראל.

גרף חצבת - השנה חלו עד כה 1,334

"עלינו לחזק את האמון בין המטופלים לרופאים", הוסיפה סתוודל. "אנחנו חייבים להבין את הספקות שהתעוררו כנגד חיסונים בקבוצות מסוימות באוכלוסייה וכיצד הם משקפים את הלך הרוח בחברה. כנגד הספקות בציבור – יש להדריך אישית את המטופלים, לזהות מכשולים נגד החיסון וליצור רמת אמון גבוהה במפגשים עם הפציינטים ובני משפחותיהם. הכל חייב להתבסס על האמון של הציבור ברשויות וברפואה. זו הדרך היחידה שבה נוכל לעצור את המגמה הזו", הסבירה.

בעקבות ההתפרצות העולמית קוראים בארגון הבריאות להשקעה מתמשכת בחיסון האוכלוסייה בחירום ובשגרה. "מאמצים אלה חייבים להתמקד בעיקר בקהילות העניות ביותר, השוליות ביותר, כולל אנשים באזורי סכסוך ועקירה", נכתב בהודעת הארגון, לצד קריאה לנקיטת פעולות של יצירת תמיכה ציבורית רחבה לחיסונים, והתמודדות עם מידע שגוי והססנות כלפי חיסונים במקומות שבהם השקפות אלה רווחות.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ