סל התרופות ל-2020: טיפול מונע HIV, איתור מוטציות לסרטן וטיפול חדשני לדיכאון

141 תרופות וטכנולוגיות אושרו השנה בוועדה, שיסייעו לכ-210 אלף ישראלים ■ כמחצית מהתקציב הוקצה לטיפול בסרטן לסוגיו ■ עוד הוכנסו לסל: טיפול גנטי במחלת עיניים והרחבת החיסון נגד חצבת

עידו אפרתי
עידו אפרתי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, השר ליצמן ויו"ר הוועדה רוטשטיין, היום
מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, השר ליצמן ויו"ר הוועדה רוטשטיין, היוםצילום: אמיל סלמן
עידו אפרתי
עידו אפרתי

ועדת סל התרופות הציגה היום (שישי) את הטכנולוגיות והתרופות החדשות שיתווספו לסל בשנה הקרובה – בסכום של 500 מיליון שקל. הרשימה, שסוכמה בתום שלושה חודשי דיונים, כוללת 141 תרופות, בדיקות, חיסונים ואביזרים, המיועדים ליותר מ-210 אלף ישראלים, כאשר כמחצית מהסכום הוקצה לתרופות, בדיקות וטיפולים יקרים בתחום האונקולוגיה וההמטו-אונקולוגיה. השנה אישרה הוועדה גם בדיקות וחיסונים בתחום הרפואה המונעת והאבחון המוקדם.

לצד טיפולים בסרטן ובמחלות דם ממאירות, אישרה ועדת הסל בראשות פרופ' זאב רוטשטיין תרופות לטיפול במחלות עיניים, טיפול מניעתי לפני חשיפה ל-HIV (פרפ) וטיפול חדשני לדיכאון עמיד, כמו גם תרופות לטיפול במחלות נוירולוגיות, מחלות ריאה, מחלות דם, סוכרת, מחלות עור, מחלות לב ומחלות נוספות. 

הקושי לסייע למספר רב של חולים גדל משנה לשנה בוועדה נוכח עליית מחירי התרופות, גידול האוכלוסייה והזדקנותה ומגבלות התקציב שנותר דומה לשנים קודמות. השנה נוסף גם חוסר ודאות נוכח הקיפאון ששורר במשרדי הממשלה בשל ממשלת המעבר, כאשר דיוני הוועדה התנהלו במשך חודשיים מבלי לדעת אם יתוקצב הסל ובאיזה סכום.

הוועדה דנה השנה בכ-900 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות כוללת של כשלושה מיליארד שקל, כאשר לשלב דיוני הסיכום המרתוניים הגיעו כ-200 טיפולים בעלות של כמיליארד וחצי שקל, שלהם חברי הוועדה נתנו דירוג גבוה. הוועדה קיימה דיונים סוערים וממושכים על גיבוש רשימת התרופות. "כל תרופה שהגיעה לשלב הזה ראוי שתהיה בסל ותינתן במימון ציבורי, אבל אנחנו נאלצים להצטמצם ולחתוך בבשר החי", אמר אחד מחברי הוועדה באשר לטיפולים שהיו יכולים להיטיב עם חולים רבים אולם נותרו מחוץ לסל. 

כמחצית מתקציב הסל: תרופות לסרטן

כמו בשנים האחרונות, גם השנה רפואת הסרטן תופסת חלק מהותי מתקציב ועדת הסל על רקע פריצות הדרך והעלות הגבוהה של טיפולי הסרטן מהדור החדש. כ-250 מיליון שקל מתקציב הסל הוקצו להוספת טיפולים בתחום האונקולוגיה וההמטו-אונקולוגיה, בדיקות סקר לגילוי סרטן וטיפול תומך לחולים אונקולוגיים  – חלקם בעלות של מאות אלפי שקלים למטופל לשנה, בהם התרופה "קיטרודה" המהווה טיפול קו ראשון לסרטן ראש-צוואר, "ליבטיו" לטיפול בסרטן עור, "טפינלאר" ו"מקיניסט" לטיפול בסרטן בלוטת התריס וסרטן ריאה, ו"אופדיבו" לטיפול בסרטן מעי הגס.

התרופה "לורביקה" מתווספת השנה לקו טיפול שלישי בסרטן ריאה מסוג NSCLC עם מוטציית ALK, שגורמת להיווצרות מהירה של תאים ממאירים, ועמה גם התרופה "רוזליטרק" לטיפול בסרטן מאותו סוג עם מוטציית ROS1. עבור טיפול בסרטן שד נוספו השנה תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה לפי מאפיינים גנטיים ומולקולריים - "קדסילה", "נרלינקס", "טלזנה", "טיסנטריק" ו"לינפרזה", כאשר האחרונה מיועדת גם לטיפול בסרטן השחלה.

סל בפנים

עבור חולי סרטן כליה ייכללו החל מהשנה בסל גם התרופות "קיטרודה" ו"בבנסיו" המהוות טיפול קו ראשון למחלה במצב מתקדם. זאת, לצד הרחבת השימוש בתרופות קיימות וביטול ההגבלה על מספר קווי הטיפול שלהם זוכה החולה. תרופות אונקולוגיות נוספות ייכנסו השנה לסל, בהן תרופות לטיפול בסרטן שלפוחית השתן, במלנומה ובלימפומה.

השנה החליטו חברי הוועדה להכניס לראשונה לסל טכנולוגיה שפותחה בישראל לטיפול בגידולי מוח מסוגי גליובסטומה (GBMׂ). הטכנולוגיה, שהגיעה לשלבי סיום בוועדה בשנתיים האחרונות אך לבסוף נותרה בחוץ, נועדה לטפל בגידולים בשדות חשמליים באמצעות מתקן דמוי קסדה, והיא מיועדת לקבוצה של 148 חולים בעלות כוללת של 20.3 מיליון שקל.

איתור מוטציות לסרטן שד ושחלה

אחת הבשורות החשובות של ועדת הסל השנה היא הכללת בדיקות סקר לגילוי מוטציות שכיחות BRCA1 ו-BRCA2 הידועות כמקדם משמעותי לסרטן שד ושחלה עבור נשים בנות 30 עד 65 ממוצא אשכנזי. הבדיקות מיועדות לזיהוי גורם הסיכון, מעקב והתערבות מונעת במידת הצורך. אשה שיתגלו אצלה המוטציות תידרש למעקב שנתי של סקירת MRI. במשרד הבריאות העריכו כי בשנה הקרובה יעברו את הבדיקה כ-16 אלף נשים, כאשר לפי הסטטיסטיקה - אצל כ-400 מהן תתגלה המוטציה. עוד אישרה הוועדה השנה להרחיב את גיל הזכאות לבדיקת צוואר הרחם לגילוי נגעים טרום סרטניים באמצעות בדיקת PAP - גם לנשים בנות 30-25, כאשר עד כה הבדיקה מומנה מגיל 30 בלבד.

2.8 מיליון שקל לטיפול במחלת עיניים

הטיפול היקר ביותר שאישרה השנה הוועדה הוא "לוקסטורנה" - טיפול גנטי חדשני שפותח בארה"ב ועלותו 2.86 מיליון שקל למטופל. זהו טיפול חד-פעמי שנותן מענה למחלת עיניים גנטית שגורמת לניוון הרשתית ולאובדן ראייה. הוועדה גם אישרה טיפול תרופתי בטיפות "סיסטה דרופס" לטיפול במשקעים של גבישי ציסטין בקרנית של חולי ציסטינוזיס - תסמונת תורשתית המאופיינת בהצטברות של ציסטאין שהיא אחת מחומצות האמינו. העלות: 194 אלף שקל למטופל.

טיפול חדש בדיכאון עמיד

אחרי שנים שבהן מטופלי בריאות הנפש לא זכו לבשורות חדשות, מאשרת השנה ועדת הסל את "ספרוואטו" (Spravato) - תרופה חדשה לטיפול בדיכאון עמיד, שבה ניתן להשתמש אחרי שני ניסיונות שלא צלחו בטיפולים קונבנציונאליים. מדובר בטיפול בתרסיס שמבוסס על כימיקל הקרוב לחומר ההרדמה קטמין, והשימוש בו מפחית במהירות סימפטומים של דיכאון עמיד. בקרב חברי הוועדה נרשם קונצנזוס באשר להכנסת התרופה, בעלות של 26 אלף שקל למטופל. "בריאות הנפש הוא תחום שלא קיבל מענה מוועדת הסל שנים רבות וכשיש תרופה כזו יש לאשר אותה", אמרה אחת מחברי הוועדה. "דיכאון פוגע בכל גיל ובכל שכבות האוכלוסייה ומוביל לאובדנות. מבחינה הזו מדובר בתרופה מצילת חיים".

טיפול למניעת הידבקות ב-HIV

מלבד התרופות "פיפלטרו", "דלסטריגו" ו-"דובאטו" המיועדות לנשאי HIV שנכנסו השנה לסל, אושרה לראשונה גם "טרובדה", תרופה המיועדת לטיפול לפני חשיפה למניעת הידבקות ב-HIV. עד כה ניתנה התרופה במחיר מסובסד של כ-300 שקלים בחודש על ידי הקופות. מדובר בתרופה שעלותה כאלפיים שקלים ומיועדת לקבוצה של כ-3,000 איש בשנה הנמצאים בסיכון להידבק בנגיף. הדיון באישורה עסק בשאלה עד כמה צריכה המדינה לקחת אחריות על קיום יחסי מין לא מוגנים, או לחלופין האם 300 שקלים מכיסם הפרטי של מטופלים הוא מחיר סביר לשלם עבור קיום יחסים לא מוגנים. כך או כך, התרופה תמומן מהקופה הציבורית החל מהשנה. 

הרחבת החיסון לחצבת

הוועדה החליטה כי החל מהשנה תממן המדינה חיסונים נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) עבור מבוגרים מעל גיל 18 שנולדו משנת 1957 ואילך ולא קיבלו שתי מנות חיסון לחצבת וכן עבור מי שלא חוסנו בשתי מנות מגיל שנה ומעלה. המהלך נועד להשלים את הכיסוי החיסוני בעקבות משבר החצבת העולמי, שהתפרץ בשנה שעברה גם בישראל. כמו כן, הרחיבה הוועדה את השימוש בחיסון נגד החיידק האלים מנינגוקוק B  לקבוצות סיכון נוספות, וכן הכניסה את חיסון הגרדיסיל המורחב הכולל תשעה זנים של נגיף ה-HPV לשגרת החיסונים של ילדי כיתות ח', כאשר הנוכחי כולל ארבעה זנים בלבד.

בתחום הנוירולוגיה אושרו בין היתר הרחבת השימוש בתרופות לטיפות בטרשת נפוצה, וכן התרופה לטיפול במחלת השרירים הניוונית SMA. בתחום רפואת הריאות אושרו תרופות לטיפול באסטמה קשה ובמחלת ריאות חסימתית כרונית. בתחום הבדיקות הגנטיות ייכנסו השנה לסל בדיקת סקירה גנטית לגילוי מחלת ניוון השרירים דושן לכלל האוכלוסייה.

תרופות וטכנולוגיות נוספות שנכנסו השנה לסל הן תרופות בתחום מחלות הדם, מחוך לטיפול בחולים עם עקמת, תרופות בתחום הראומטולוגיה, ומערכת לניטור חולי סוכרת מבוגרים עם סוכרת סוג 1.

נשארו בחוץ: אמצעי מניעה וטיפול בהפרעות קשב

בשל המגבלות התקציביות, נאלצו חברי הוועדה להותיר מחוץ לסל תרופות רבות שהוגדרו כיעילות ונחוצות וזכו לדירוגים גבוהים. אחת מהן היא "וינדמקס" - תרופה חדשה ופורצת דרך לטיפול ב"עמילואידוזיס קרדיאלי של טרנסתירטין" - מחלת לב תורשתית המאופיינת בפגיעה קשה ומתקדמת לאטה באזור הלב עקב שקיעת סיבי עמילואיד מיקרוסקופיים. התרופה, בעלות של כ-500 אלף שקל למטופל ו-90 מיליון שקל לקבוצת 334 החולים הרלוונטיים, משפרת את מצב החולים לאין ערוך ומאריכה את חייהם משמעותית.

סל בחוץ

התרופה נשארה השנה כאמור מחוץ לסל, אף שכמה מחברי הוועדה הלינו על כך וטענו כי לו היה מדובר במחלה אונקולוגית התרופה לבטח היתה נשארת בפנים, גם בעבור הישגים פחותים. "מגיע גם לחולים שאינם חולי סרטן ולחולים כרוניים שסובלים מתופעות קשות, הכנסה של תרופות לשיפור חייהם", אמר אחד מהם.

תרופות נוספות שנשארו בחוץ הן תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, תרופה לטיפול באלרגיה לקרדית אבק הבית, טיפולים מניעתיים נגד מיגרנות, בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד לצעירות מתחת לגיל 50 ולמבוגרות מעל גיל 75, אמצעי מניעה לנשים ומשקפי ראייה לילדים עד גיל שמונה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ