אבחון סרטן השד: בדיקות השגרה לא דורשות הפסקת הנקה

סרטן השד יכול להתגלות בכל שלב בחייהן של נשים, גם בתקופת ההנקה. חשוב להמשיך להיבדק בתדירות הרגילה ואין צורך להפסיק להיניק מפני שיעילות הבדיקות אינה נפגעת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשים מיניקות בארגנטינה, ארכיון
סמדר פקר-ניר, מירי פבזנר ושלי גת

מיטל בת ה-33 היתה מוטרדת מאוד. לפני כמה שנים גילתה שהיא נשאית של הגן BRCA2, שמעלה את השכיחות לחלות בסרטן השד בעשרות אחוזים. אמה מתה מסרטן השד בגיל 50, והיא עצמה היתה במעקב במרפאת נשאיות ועברה בדיקת אולטרה סאונד ובדיקה גופנית אצל כירורגית שד אחת לשישה חודשים.

אחרי לידת בנה השלישי נקבע לה תור לבדיקת MRI אבל נאמר לה שהבדיקה אינה אמינה בגלל השינויים ברקמת השד בעקבות ההיריון וההנקה, וההנחיה שקיבלה היא להפסיק להיניק חודשיים לפני התור. מיטל לא רוצה להפסיק את ההנקה, והיא גם שמעה על מחקרים שבהם נמצא שנשים מיניקות נמצאות בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד.

הדילמה שבה נמצאת מיטל משותפת לנשים רבות בארץ. חוסר האחידות בהנחיות, כמו גם היעדר פרוטוקולים מסודרים, תורם לבלבול ומוביל להתנהלות לא נכונה.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר אצל נשים בישראל, ומדי שנה מאובחנות יותר מ-5,500 חולות חדשות. כשמגלים את המחלה בשלב מוקדם סיכויי ההחלמה הם יותר מ-90%. בערך 10% מהנשים הן נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. הסיכוי לחלות משתנה לאורך חייהן של הנשים, אבל נשאיות של המוטציות האלה מצויות בסיכון מוגבר בשנות הפוריות שבהן הן עוברות היריון והנקה.

מכיוון שזו בעיה ידועה, בשנת 2018 פרסמה המכללה האמריקאית לרדיולוגיה (ACR) הנחיות בנושא הדמיית שד של נשים הרות ומיניקות כדי לשפר את דיוק האבחון ולמזער את הסיבוכים הקשורים בביופסיה שנעשית אצל מטופלות כאלה. שנה לאחר מכן, הוציאה האקדמיה לרפואת הנקה בארצות הברית (ABM) פרוטוקול עדכני העוסק בביצוע בדיקות אבחנתיות בשד בכלל, ובמקרה של גוש חשוד בשד בפרט.

מכשיר ממוגרפיה לאבחון סרטן השד, ארכיון. מומלץ להגיע לכירורג שד באופן קבוע גם בתקופת ההיריון וההנקה אחת לשישה חודשים עד שנהצילום: OKrasyuk / iStockphoto via Getty

אחד המיתוסים המוכרים בהקשר זה הוא האמירה שאין צורך להיבדק אצל כירורג שד מפני שהעלייה בנפח השד ובצפיפות הרקמה מקשים על בדיקת שד ידנית ועל פענוח בדיקות הדמיה. אבל זו גישה בעייתית ומסוכנת מכיוון שבתקופה זו יש סיכון מוגבר לסרטן שד הקשור להיריון (Pregnancy-Associated Breast Cancer).

זוהי מחלה המוגדרת כסרטן שד שאובחן במהלך ההיריון, לאורך השנה הראשונה לאחר לידה או במהלך ההנקה, גם אם היא נמשכת זמן רב יותר. שכיחות ה-PABC גדלה עם העלייה בגילה של האשה בעת ההיריון. אמנם 80% מהגושים בשד המאובחנים בהיריון ובתקופת ההנקרה אינם סרטניים, אך בכל זאת חשוב לעבור ביקורות תקופתיות ולעקוב אחרי שינויים.צ

בדיקות שגרה: ממשיכות כרגיל, למעט MRI

בתקופה שאחרי הלידה יש לפנות אחת לחצי שנה או שנה לבדיקה של כירורג שד בהתאם לרמת הסיכון האישית, ולערוך בדיקות ממוגרפיה בהתאם להמלצת הרופא. חשוב מאוד גם שהאשה תכיר את שדיה ותהיה ערנית לשינויים. חשוב להדגיש שלנשאיות של מוטציות בגנים הגורמים לסרטן השד אין מניעה להיניק.

נשים שהן נשאיות של מוטציה בגנים BRCA1 ו-BRCA2, או נשים עם סיכון של יותר מ-20% ללקות בסרטן שד במהלך החיים, זכאיות לבדיקת MRI שנתית מגיל 25, או עשר שנים מוקדם יותר מאבחנת סרטן שד או סרטן הקשור לתסמונת סרטן תורשתית אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה.

יחד עם זאת, התפתחות מוגברת של כלי הדם ברקמת השד בתקופת ההנקה ועלייה בצפיפות הרקמה מגבילות את רגישות ה-MRI ומקשות על הפענוח. זו הסיבה לכך שבתקופת ההנקה MRI אינה מומלצת כבדיקת סקר שגרתית.

אחרי שהאשה מפסיקה להיניק היא צריכה לחזור למעקב שגרה בהתאם לרמת הסיכון שלה. כדי לשפר את הרגישות והדיוק של ה-MRI רצוי להמתין שלושה חודשים מהגמילה מהנקה עד ביצוע הבדיקה.

בדיקה של גוש חשוד שהופיע בתקופת ההנקה

אסור לדחות אבחון של גוש חשוד שהופיע בתקופת ההנקה מפני שהוא עלול להיות סימן של סרטן. אלה הבדיקות האפשריות:

1. אולטרה סאונד: אשה מיניקה עם גוש בשד שאינו נעלם אחרי שבועיים מופנית לבדיקת אולטרה סאונד. זוהי בדיקת הבחירה הראשונה מפני שהיא אינה כרוכה בקרינה, היא בטוחה ובעלת רגישות גבוהה. אם מתגלה ממצא מחשיד, או אם התוצאה של האולטרה סאונד תקינה אך הגוש לא נעלם, המטופלת מופנית לביופסיה שבה נלקחת דוגמת רקמה מהגוש ונשלחת לבירור פתולוגי.

2. ממוגרפיה: בדיקת ממוגרפיה היא כלי משלים באבחון. אמנם היא פחות מדויקת מהרגיל בתקופה זו, אבל בכל זאת מאפשרת לראות שינויים ברקמה שיכולים להיות סימן לתהליך סרטני. ממוגרפיה תלת ממדית (טומוסינתזיס) מזהה 30% יותר ממאירויות שד ביחס לממוגרפיה רגילה.

3. MRI: בדיקת MRI כבדיקת אבחון נעשית במהלך תקופת ההנקה רק במקרים חריגים. חומר הניגוד שבו נהוג להשתמש הוא גדוליניום, שעובר לחלב האם. עם זאת, ב-24 השעות הראשונות לאחר כניסתו לגוף כמות החומר בחלב היא פחות מאחוז אחד מהמינון המותר ליילודים, לכן מותר להיניק כרגיל ואין צורך לשאוב ולזרוק או להפסיק את ההנקה.

* לפני כל אחת מהבדיקות מומלץ להוציא כמות מקסימלית של חלב מהשד באמצעות הנקה או שאיבה.

מיטל החליטה לא להפסיק להיניק. היא שאבה חלב לפני הבדיקה ועברה את בדיקת ה-MRI, שהומלצה לה, למרות העובדה שבדיקה כזו לא נדרשה בתקופת ההנקה.

הבעיה שבה נתקלה מיטל ושבה נתקלות מאות נשים אחרות היא שרופאים שונים נותנים הנחיות שונות, ולעתים אף סותרות, בעניין הפסקת ההנקה והמעקב המומלץ בתקופה זו. כיום אין פרוטוקול מסודר של משרד הבריאות, ורצוי שיהיה כזה שבו ייכתב הסבר מפורט על אמינות ובטיחות בדיקות השד במהלך ההנקה, הבהרה לגבי מעקב שגרה מומלץ והנחיות לאבחון גוש חשוד, שהופיע בתקופת ההנקה.

בכל מקרה, מומלץ להגיע לכירורג שד באופן קבוע גם בתקופת ההיריון וההנקה אחת לשישה חודשים עד שנה, בהתאם לרמת הסיכון האישית. אנו מדגישות שאין דרישה לעצור הנקה בשביל בדיקות סקר ושאין המלצה לבצע MRI שגרה בהנקה.

ד"ר סמדר פקר-ניר היא כירורגית אונקולוגית של השד באסותא רמת החייל

מירי פבזנר היא רוקחת ויועצת הנקה IBCLC

שלי גת היא יועצת הנקה מוסמכת IBCLC וסטודנטית לרפואה

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ