בין קונספירציה לחוסר אמון בממשלה: ההסבר הפסיכולוגי להססנות החיסונים

הססנות החיסונים מוגדרת כאחד מעשרת האיומים הגדולים על הבריאות בעולם. לתפיסת העולם של ההססנים יש סיבות שמקורן באמונות שונות הגורמות להם לחשוש מפני חיסונים בכלל וחיסונים נגד קורונה בפרט

רן ספיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסון לקורונה בבית החולים רמב"ם, חיפה, דצמבר 2020
רן ספיר

להתחסן או לא להתחסן? זאת השאלה הבוערת בשיח הציבורי כיום. אינטואטיבית, משונה מאוד לחשוב שיש בכלל שאלה בנוגע לחיסון נגד נגיף הקורונה. המגפה שיתקה אזורים נרחבים בכדור הארץ במשך שנה וגבתה מחירים בריאותיים וכלכליים בלתי נתפסים. אבל מדענים מרחבי העולם התגייסו למען עתיד האנושות, וכנגד כל הסיכויים פיתחו במהירות חסרת תקדים כמה חיסונים שאושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שנתן אור ירוק להפצתם המידית. 

למרות היותו מוכר כאחד הצעדים המוצלחים ביותר למען בריאות הציבור, החיסון נתפס כלא בטוח ומיותר על ידי מספר גדל והולך של אנשים בשנים האחרונות. מדוע עדיין ישנם ספקנים בנוגע לחיסון כנגד נגיף הקורונה? שאלה זאת היא פסיכולוגית ביסודה.

הססנות חיסונים (Vaccination hesitancy), כלומר הרתיעה או הסירוב להתחסן, הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2019 כאחד מעשרת האיומים הבריאותיים המשמעותיים בעולם, יחד עם עמידות לאנטיביוטיקה, מחלות מידבקות וקטלניות כמו אבולה, נגיף HIV ומחסור בשירותי בריאות זמינים.

בעשור האחרון ישנה כתיבה ענפה בספרות המקצועית בנוגע לתופעה של הססנות כלפי חיסונים, ובדרך כלל היא נקשרת לעמדות השונות שיש להורים לילדים ביחס לשאלה אם לחסנם. אולם כעת בחינת העמדות השונות ביחס לחיסוני הקורונה הפכה לשאלה שהיא רלוונטית לכלל האוכלוסייה.

הבסיס המקובל בקרב המודלים השונים המנסים להגדיר את הססנות החיסונים הוא לראות את העמדות כלפי החיסון כרצף שנמתח בין ביקוש פעיל לחיסונים לבין סירוב מוחלט לכולם. באופן כללי, אנשים המהססים להתחסן הם קבוצה הטרוגנית באמצע הרצף הזה. אבל מהירות הפיתוח והפצתו של החיסון לקורונה, בשונה מהתהליך הארוך שלוקח בדרך כלל לפתח חיסונים, הפכו קבוצה זו לדומיננטית במיוחד.

חבר תנועת קיו-אנון המאמינים בקונספירציה נגד טראמפ מניף שלט בעצרת תמיכה בנשיא, נובמבר 2020. אמונה בקונספירציה יוצאת מתוך תפיסת עולם שלפיה אנשים בעמדות כוח הם בעלי מניעים אנוכיים צילום: Matt Rourke/אי־פי

מהם הגורמים הפסיכולוגיים הממקמים אנשים על הרצף שבין ביקוש פעיל לסירוב מוחלט לחיסונים? ראשית, הרובד שעל פני השטח הוא השטף הבלתי נדלה של מידע בערוצי התקשורת המרכזיים וברשתות החברתיות שאליו אנו חשופים – המידע הזה בונה את האמונות, המיתוסים והחששות שבהם אנשים מחזיקים.

אלא שמה שקובע באמת מה יניע את האדם לבחור אם להתחסן או לא הוא הרובד שמתחת לפני השטח. במחקר שנערך בקרב 5,323 אנשים מ-24 מדינות נבחנו השורשים הפסיכולוגיים של עמדות נגד חיסונים, ועלו בו שני גורמים מרכזיים שיכולים להסביר מה מניע אנשים לסרב לקונצנזוס המדעי סביב הנושא: קונספירציות וחוסר אמון במוסדות הממשל.

מתנגדי חיסונים ברשתות החברתיות וברחבי האינטרנט מחזיקים באינספור אמונות קונספירטיביות, שלפיהן גורמים רבים בעולם הם ארגונים חורשי רעה. הרעיון הנפוץ ביותר הוא שחברות התרופות מפריזות ביתרון שיש לחיסונים בשל אינטרסים כלכליים ולא מדווחות על הסכנות הצפויות מהם. אמונה שנויה במחלוקת אחרת היא שלחברות התרופות ולממשלות השונות יש אינטרס נבזי לדלל את האוכלוסיה במתן חיסון מסכן חיים.

העניין הוא שאמונה בקונספירציה אינה מתקיימת בריק אלא יוצאת מתוך תפיסת עולם שלפיה אנשים בעמדות כוח הם בעלי מניעים אנוכיים ומרושעים, שפועלים בסודיות כמעט מוחלטת ופוגעים באזרח הקטן. עבור אנשים המרגישים שכך העולם פועל, תפיסת עולם זו מספקת סדר ומעניקה דרך לחזות ולהבין את הקיום האנושי. היא מעלה את הסבירות לאמונה באמונות שווא בנושאים מדעיים, ובמיוחד ההשפעות השליליות שיש לחיסונים.

גורם פסיכולוגי אחר המשפיע במישרין על היחס שלנו כלפי חיסונים הוא האופן שבו אנו מתקשרים לעצמנו ולאחרים את סוג האדם שהיינו רוצים להיות מבחינה ערכית. לפי רעיון זה, אחד מתפקידיהן של האמונות האנטי מדעיות או המתנגדות למיינסטרים הוא הרצון לבסס את המוניטין של האדם כלא קונפורמיסט. כלומר, מי שמפקפק בדעה המקובלת ואינו סובלני כלפי אנשים האומרים לו כיצד עליו לחשוב משמר זהות של אדם שלא הולך עם העדר.

ילד מקבל חיסון נגד נגיף הפוליו בעיר קראצ'י, פקיסטן, דצמבר 2020. הססנות חיסונים הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מעשרת האיומים הבריאותיים המשמעותייםצילום: RIZWAN TABASSUM - AFP

אלו אנשים שבזהותם קיים דגש מרכזי לערכים של חופש בחירה ואוטונומיה על עצמם ועל גופם. לא בכדי הניסיון להסביר לאנשים כאלה באמצעות עובדות מדעיות יוצר את ההשפעה ההפוכה, בדיוק כמו להסביר לאתאיסט שקיים כוח עליון. השיח הלעומתי שבו מטיפים למתנגדי החיסונים נפוץ מאוד עכשיו ברשתות החברתיות, והופך לשדה קרב של עלבונות והשמצות שמייצר פילוג גם בין חברים שכל אחד הוא מאמין אדוק בדרכו.

גורם נוסף המשפיע במישרין על האופן שבו אנו מתייחסים לחיסונים נובע ממערכת היחסים בין האזרחים לבין הממשלה. מגפת הקורונה חשפה את חוסר האמון במקבלי ההחלטות במדינות מערביות רבות, ואזרחים יצאו לרחובות ומחו על החלטות שפגעו באורח חייהם. הסדקים באמון הציבור גרמו להם להניח שמגפת הקורונה היא הונאה ושניהולה מונע משיקולים זרים. בולטת במיוחד הבעת חוסר האמון והשסע בישראל, שבה ההפגנות כלפי הממשלה והעומד בראשה נמשכות יותר מחצי שנה.

במחקרים נמצא שיש קשר הפוך בין מידת האמון במוסדות מפתח כגון ממשלות, גורמי אכיפת החוק וחברות התרופות לבין היענות לחיסונים. הסכנה במקרה זה היא שההתנגדות עלולה להוביל לכך שלא מספיק אזרחים ישתפו פעולה ואי אפשר יהיה להדוף ביעילות את המגפה.

קל להיטפל לאופן החשיבה ההססני ולקטלג אנשים המחזיקים בו כמנותקים מהמציאות או הזויים, אבל יש לזכור שעמדה ביקורתית ביחס למציאות היא ערך מדעי עליון ושהספקנות מיוחסת לאנשים משכילים. סכנה זו דורשת לטפח אקלים של אמון הדדי ומכבד בין הממשלה והאזרחים, שבו לא רק מאיימת בסנקציות כלפי אזרחים שלא יתחסנו אלא מתייחסת ברצינות לדאגתם מפני החיסונים.

כמו בכל מערכת יחסים מיטיבה ומוצלחת שאלת האמון ההדדי היא המרכזית, אבל בשונה ממערכת יחסים זוגית הססנות החיסונים משפיעה על החברה כולה ולכן יש לטפל בה בכלים המתאימים.

רן ספיר הוא פסיכולוג קליני

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ