איך מטפלים באסתמה בילדים ומה עושים בזמן התקף?

אסתמה היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בקרב ילדים. היא למעשה דלקת של דרכי האוויר התחתונות בריאות, ומתבטאת בין היתר בצפצופים בנשימה ובשיעול. כ-25% מהילדים עד גיל בית ספר יסבלו מצפצופים בדרכי הנשימה, לרוב בזמן זיהומים ויראליים, אבל רק חלק קטן מהם יפתח אסתמה קבועה בגיל בית ספר. המחלה מאופיינת בהתקפים בעלי חומרה משתנה, ויכולה להתבטא בקוצר נשימה או בשיעול. בחלק מההתקפים ניתן לטפל בבית, ובמקרה של התקפים קשים יותר יש לפנות לטיפול רפואי. בכל מקרה, ילד עם אסתמה צריך להיות במעקב של רופא ריאות.

מה גורם לאסתמה?

האסתמה יכולה להופיע משלל סיבות, בהן וירוס או חיידק בדרכי הנשימה, מאמץ גופני, אלרגיה וחשיפה לעישון. לא כל הצפצופים מבטאים בהכרח אסתמה, וכדי לקבל אבחנה יש לפנות לרופא שיאזין לנשימה בעזרת סטטוסקופ. כך יכול הרופא לשמוע את הצפצופים, שנגרמים בגלל היצרות בדרכי האוויר.

• נסו לגדל ילד עם אסתמה בימי קורונה
• חרחורים, צפצופים ושיעולים – כשדרכי האוויר הקטנות חסומות
• משרד הבריאות: שיעור אשפוזי הילדים בגין אסתמה בחיפה יותר מכפול מהממוצע

הסיכון לאסתמה קבועה בגיל בית הספר עולה בשל שלושה גורמים עיקריים: הורה עם אסתמה, אלרגיה לאלרגן נשאף (כמו אבק) ודלקת כרונית שנקראת אסתמה של העור. גורמי סיכון נוספים, אך משמעותיים פחות, הם חשיפה לעישון, אלרגיה למזון, נזלת אלרגית ועוד. גם הורה שמעשן מחוץ לבית מגדיל את הסיכון לאסתמה אצל ילדיו, כיוון שחלקיקים קטנים עדיין נותרים על גופו ובגדיו. את האסתמה הקבועה ניתן לאבחן במכון ריאות, ואין טעם לערוך את האבחון לפני גיל בית ספר כיוון שהוא דורש שיתוף פעולה של הילד.

איך מטפלים?

הטיפול המניעתי במצבי שגרה חשוב כדי למנוע התפתחות של התקפים מרובים. לעיתים הטיפול המניעתי ניתן בחורף בלבד, אז עולה החשיפה לגורמי סיכון. הצורך בטיפול מניעתי עולה ככל שההתקפים מרובים יותר, שיכולים לבוא לידי ביטוי אפילו בקוצר נשימה ובשיעול לילי חולף.

1. יש להימנע מחשיפה לגורמים מעוררי התקפים כמו עישון, אבק ומחלות אחרות כמו שפעת. יש לטפל בנזלת אלרגית ולבצע את חיסוני השגרה לפי המלצות משרד הבריאות.

2. שימוש באינהלציות ומשאפי סטרואידים, לפי החלטת הרופא וההורים. ילדים קטנים לא יכולים להיות להשתמש במשאף ישירות לפה כמו מבוגרים, והם צריכים להשתמש במכשיר שנקרא איירוצ'יימבר שמתווך ביניהם. השימוש באיירוצ'יימבר נמשך חמש שניות, לעומת עשר דקות של טיפול באינהלציה. טיפול בסטרואידים בשאיפה עלול לגרום לפטרת קלה בלשון, ובטיפול של שנים רבות עלול לגרום להפתחה של חצי סנטימטר מהגובה של הילד. הטיפול המניעתי לא כולל מרחיבי סימפונות כמו ונטולין או בריקלין, ולא כולל סטרואידים סיסטמטיים שניתנים בכדורים או בסירופ.

מה עושים בהתקף?

1. במקרה של קוצר נשימה ושיעול משמעותיים, הילד יקבל ברוב המקרים סטרואידים בשאיפה ומרחיבי סימפונות מסוג ונטולין, בהתאם לצורך.

2. אם הטיפול לא עוזר, לעיתים מוספים סטרואידים בכדורים או בסירופ.

3. בכל מקרה, יש לפנות לרופא ביום הראשון של ההתקף. אם הילד סובל מקוצר נשימה משמעותי או מירידה ניכרת בתיאבון, יש לפנות לרופא בדחיפות גם בתחילת ההתקף.

ד"ר שי ארליך הוא רופא בכיר במחלקת אשפוז יום במרכז שניידר לרפואת ילדים, ומשמש רופא במרפאת "חמודי בשניידר" וקניון גנים של קופת חולים כללית