הסגר הפתאומי שהוטל על בוגוטה מאלץ את התושבים להתרגל לדממה לא מוכרת

ההמולה הבלתי פוסקת שבה חיו תושבי בירת קולומביה נפסקה באחת, ובעיר בה רבים עובדים בעבודות מזדמנות ללא זכויות סוציאליות, מתגבר החשש שההגבלות שנועדו לרסן את הקורונה יתגלו כמזיקות יותר מהמחלה עצמה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

בימי שגרה, המולת הבוקר בבוגוטה מתחילה להישמע כבר עם עלות השחר. מכל עבר נשמעים זמזומי קטנועים חולפים, שריקות אוטובוסים עמוסים, מסחטות מיץ ומכונות קפה רועשות מבתי הקפה בצידי הדרך, קריאות של רוכלים ומפגינים בכיכר וצפירות בלתי פוסקות.

אבל מאז 20 במארס, אז הורתה ראשת העיר קלאודיה לופס להטיל סגר על עיר הבירה של קולומביה, התושבים הספונים בבתיהם נאלצו להתרגל לפסקול חדש — דממה. את רעשי התחבורה החליפו קולות הסירים מהמטבח של השכנים, צליל של פעמוני רוח, זרימת מים בכיור, צפירה מזדמנת של אמבולנס. באחד הרחובות נשמע שירה של טינה טרנר בליווי חובבני: "What’s love got to do with it?".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ