הקורונה מהירה מדי בשביל הבקרה המדעית. אז איך דנים במחקרים בזמן מגפה?

העניין הציבורי הגובר במאמרים מדעיים דחף לקדמת הבמה אתרים לפרסום מחקרים טרום ביקורת עמיתים. מי שקורא מאמרים אלו צריך לזכור את מגבלותיהם, ולהישמר מפני מפיצי דיסאינפורמציה

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניו יורק טיימס

ב–1 בפברואר ג'ון אינגליס בדק את טוויטר כמנהגו מדי בוקר, והיה מזועזע ממה שהמתין לו. אינגליס מסייע מאז 2003 לנהל אתר בשם bioRxiv, שאמור לשפר את התקשורת בין מדענים, ולאפשר להם לשתף ממצאים שנראים מבטיחים חודשים בטרם המחקר שלהם עובר ביקורת עמיתים (peer review) ממושכת ומתפרסם רשמית.

בעקבות מה שראה באותו בוקר, עלה בדעתו לצמצם את השירות שמעניק האתר בתקופת התפשטות הקורונה. טוויטר היה מוצף בתיאוריות קונספירציה שבהן נטען כי ממשלת סין יצרה את הנגיף כדי לשלוט באוכלוסייה. הראיה העדכנית ביותר של מפיצי התיאוריה היתה מאמר שהציגו מדענים הודים ב–bioRxiv זמן קצר קודם לכן, שבו טענו כי מצאו "דמיון מדהים" בין החלבונים של נגיף האיידס לבין הנגיף החדש.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ