בעלי הבריכות והמסעדות פתחו את שעריהן, בתקווה שהרע ביותר מאחוריהם

במסעדות המתינו ללקוחות בהתרגשות ובמדחומים שלופים, ובבריכות ספרו מטרים רבועים לקראת נהירת הרוחצים המבוגרים. מנכ"ל ימית 2000: "הייתי מעדיף לא לפתוח, אבל אני מחויב למנויים"

בריכת גורדון בתל אביב, היום
בריכת גורדון בתל אביב, היוםצילום: מוטי מילרוד
ניר צדוק
ניר צדוק

בשעה טובה ומוצלחת, אחרי חודשיים וחצי של הפוגה, אברהם נתן את חצי שעת השחייה שלו, ועכשיו הוא יושב על ספסל מחוץ לבריכת גורדון, מקולח ומצוחצח, ומשלים פערים. אם היה מקבל שקל על כל "שלום" ו"מה עניינים?", היה מממן לעצמו מינוי לשנה. הוא מזוזה עם ספידו. אם ניתן היה לנשק אותו בלי לעבור על מדיניות הריחוק החברתי, היו מנשקים. היות שאי אפשר, את הנשיקה מחליפות מחוות שמסגירות רמות משתנות של היכרות. הוא בן 73 - "שישים שנה בבריכת גורדון, אבא שלי לקח אותי" - והשבתן לפעילות של הבריכות החזירה לו את הנוחות לחיים. בשביל הספורט היה לו את הים, אבל בריכת גורדון מעניקה לו את "החוויה השלמה", לדבריו. "אני אוהב את התנאים, אני פה בשביל הנוחות", הוא אומר, "אתה הולך לשחות, יוצא אל הלוקר. אני צריך את החבילה השלמה, למי יש כוח?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ