בדלתות חצי-פתוחות וחלונות ראווה ריקים, קיבלו סוחרי ראשל"צ את חצי-הסגר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מדרחוב רוטשילד בראשון לציון, הבוקר. רחוק מהשדרה השוקקת שהביל"וים ראו בחזונם
מדרחוב רוטשילד בראשון לציון, הבוקר. רחוק מהשדרה השוקקת שהביל"וים ראו בחזונם צילום: מוטי מילרוד
מורן שריר - צרובה
מורן שריר
מורן שריר - צרובה
מורן שריר

בבוקר הראשון לסגר השלישי, המדרחוב של ראשון לציון נראה במצב של חצי שבתון. לא מדרחוב רפאים אבל גם רחוק מהשדרה השוקקת שהביל"ויים ראו בחזונם לפני 120 שנה. עדות מדויקת למצב החצי-סגר, אפשר היה למצוא בחנויות שהשאירו את דלת המסך חצי סגורה. כאילו הם פתוחים רק בשביל המשלוחים (למקרה שפקח מגיע).

מהפיצריה (פתוחה לא רק למשלוחים) יוצאת מוזיקה קצבית חזקה. כאילו להזריק חיים באופן מלאכותי לרחוב מנומנם עד בר מינן. הרבה חנויות תכשיטים יש שם, כולן סגורות ואין סחורה בחלון הראווה. גם לשכת התיירות העירונית עומדת חשוכה ונעולה. קשישות יושבות ועוצמות עיניים מתחת שמש של בוקר דצמבר חמים. ליד מגדל המים ההיסטורי (1898), מוצב פסנתר עירוני. לידו התיישב בחור צעיר והתחיל לנגן. שם טוב לוי, אלטון ג'ון, "אני חיה לי מיום ליום". מחוץ לבניין שעליו שלט "הרשות למאבק באלימות בסמים ואלכוהול" יושבים שני גברים קטועי רגליים על כיסאות גלגלים חשמליים ושותים גולדסטאר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ