מחלקות הקורונה שוב מוצפות, והמאבק הוא לא רק על חיי החולים אלא גם על נפשם

המראות והצלילים במחלקת כתר א' בשערי צדק כבר מוכרים לכל: אנשי צוות ממוגנים, צפצוף מכשירים וחולים במצבים משתנים. אך בימים האחרונים, החל הלחץ על המחלקה לגבור, וכעת מזהירים המטפלים: "חייבים להמשיך להקפיד, האור בקצה המנהרה הכי קרוב עכשיו מאי פעם"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחלקת קורונה בשערי צדק, בשבוע שעבר.
מחלקת קורונה בשערי צדק, בשבוע שעבר. "רק כשאני יוצאת החוצה אני מרגישה ששוב יש לי גוף, יש לי רגליים"צילום: אמיל סלמן
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

כדי למצוא את מחלקת כתר א', אחת משתי מחלקות הקורונה בבית החולים שערי צדק, צריך לעקוב אחר השלטים המובילים לחדר האוכל של העובדים. באמצע הגל השני הבינו בבית החולים שארוחות משותפות כבר לא יהיו בזמן הקרוב, והסבו את החלל למחלקה. בפנים, מעבר לדלתות הכפולות, נגלים המראות המוכרים של אנשי צוות ממוגנים דמויי אסטרונאוטים, שמהלכים בין עשרות מיטות שעליהן חולים במצבים משתנים. מרביתם נראים במצב קשה: חלקם מחוסרי או מעורפלי הכרה, על אחרים ניכר שהם סובלים. אחד מהם צועק את כאביו, השאר כובשים אותם באנחות. חוץ מגניחות כאב ושיעולים, נשמעים במחלקה צפצופי המכשירים, קולות הנשיפה של המכונות ורשרוש הסרבלים הלבנים. בניגוד לרושם מבחוץ, בפנים אין תחושת קריסה אלא ענייניות רפואית וטכנית: רמות סטורציה, תרופות, מדדים, אוכל ושתן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ