קורונה במחלקה הסגורה: שעת חירום כפולה

המטופלים במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים בישראל לא תמיד מבינים למה צריך להימנע ממגע או מה עושים עם חומר חיטוי לידיים. מערכת הבריאות צריכה להיות מודעת לקושי לטפל בהם בעתות חירום, בעיקר מכיוון שגם בשגרה תנאי הטיפול בהם גרועים

רננה איתן וגדי לובין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עובדי מערכת הבריאות בדרום קוריאה מעבירים מטופל שחשוד בקורונה מבית החולים דאינאם לבית חולים אחר בעיר דאיגו
עובדי מערכת הבריאות בדרום קוריאה מעבירים מטופל שחשוד בקורונה מבית החולים דאינאם לבית חולים אחר בעיר דאיגו, פברואר 2020צילום: AFP
רננה איתן וגדי לובין

בשבוע שעבר התפרסמה בעיתון הבריטי "האינדיפנדנט" ידיעה קורעת לב שכותרתה: "זה היה אסון רפואי: המחלקה הפסיכיאטרית שבה 100 מטופלים אובחנו עם נגיף הקורונה". זה קרה בבית החולים דאינאם במחוז צ'יאונגדו שבדרום קוריאה


בשל הקושי להתמודד עם התפרצות הנגיף הוחלט לבודד את כל המחלקה, שבה שוהים החולים באולמות שינה גדולים. התוצאות העגומות לא איחרו להגיע: כולם למעט שניים נדבקו במחלה, שבעה מהם מתו. אין כרגע מידע על המשך התמותה שם, אבל יש לשער שהיא עוד תעלה.

הטיפול בחולים הסובלים מהפרעות נפשיות המחייבות אשפוז מורכב גם כך. מעבר לטיפול התרופתי נדרשות מיומנות קליניות של הקשבה, שיחה, טיפול פסיכולוגי, עזרה בלבוש ואכילה, ליטוף היד או ניגוב הדמעות מהלחי. המשותף לכל סוגי הטיפולים הוא הצורך במגע אנושי קרוב ומרגיע, ורובוטים מכניים לא יוכלו למלא את מקום הצוות הרפואי. מה יהיה ביום שבו נידרש גם בישראל לטפל באנשים הסובלים מהפרעות נפשיות שנדבקו בקורונה?

במדינת ישראל מאושפזים במחלקות פסיכיאטריות לפחות 3,200 מטופלים. 85% מהמחלקות האלה מצויות בבתי חולים פסיכיאטריים והשאר בבתי חולים כלליים. ממוצע התפוסה במחלקות עומד על 100%, מה שאומר שהתפוסה נעה בין 90% ל-140% בכל רגע נתון. האם בתנאי האשפוז הנוכחיים במחלקות הפסיכיאטריות הצפופות ששוררים בהן תנאים סניטריים ירודים אפשר יהיה להגן על המאושפזים מפני הידבקות במחלת הקורונה?

אבל העניין לא מסתכם רק בתנאי האשפוז: המידע הרפואי בנוגע למחלת הקורונה עדיין ראשוני, ובכל זאת מה שכן ברור הוא שאנשים עם מחלות רקע כגון עישון וסוכרת מצויים בסיכון גבוה לסיבוכי המחלה. רבים מהסובלים מהפרעות נפשיות הם מעשנים כרוניים שגם סובלים מתסמונות מטבוליות, ובהן השמנת יתר וסוכרת. לכן הם נמצאים בסיכון מיוחד בשל התפרצות המגפה, ונדרשת היערכות מיוחדת לטיפול נפשי, פיזי, סיעודי ורפואי משולב.

מטופלת במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים
מטופלת במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים, ארכיון. אנשים שלא מבינים את הצורך להימנע ממגע ושאי אפשר להשאיר אותם לבדצילום: דניאל צ'צ'יק

החברה האנושית נמדדת ביחסה לחוליות החלשות שבה. כל העולם נחרד מהידבקות נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס" בנגיף הקורונה, ובישראל עסוקים בחנות "הפיראט האדום" ובמתרחש בשדות התעופה. אבל מי יגן על אלפי המאושפזים במחלקות הפסיכיאטריות שלא בחרו לבלות במסע תענוגות מפנק, אלא נגזר עליהם לקבל טיפול באשפוז?

הרי גם בימי רגיעה תנאי האשפוז במחלקות פסיכיאטריות מבישים, וקיים מחסור כרוני בכוח אדם מיומן לטיפול במאושפזים. בזמן התפרצות מחלת הקורונה עלולים תנאי האשפוז והיעדר כוח האדם במחלקות להביא להתפרצות שתהיה אסון רפואי, בדומה למה שקרה בדרום קוריאה.

בזמן שבו אנחנו עדים להכנות אינטנסיביות לטיפול בנפגעי המחלה החדשה בבתי החולים הכלליים, חובה גם להתייחס לצורך לטפל בנפגעי הנגיף בתוך בתי החולים הפסיכיאטריים. מדובר בחולים שאי אפשר להסביר להם מה עושים עם אלכו-ג'ל, או אפילו להשאיר את החומר בסביבתם. אנשים שמידת ההבנה שלהם לגבי הצורך בהימנעות ממגע אינה גבוהה ושאי אפשר להשאיר אותם לבדם.

יש להכין את המחלקות הפסיכיאטריות להתפרצות הקורונה על ידי מתן ההדרכה, הציוד והתמיכה הדרושים על מנת שאנשי הצוות יגנו על עצמם ועל המטופלים מפני הידבקות במחלה. דבר חשוב לא פחות הוא לשפר ככל האפשר את התנאים הפיזיים במחלקות ולהתאמץ לתגבר את צוותי הטיפול כדי למזער את הנזק מהתפרצות אפשרית של הנגיף בבתי החולים האלה.

זה מצטלם פחות יפה מאשר חברי ועדת הבחירות עטופים בחליפות מגן וסופרים את הקולות של מי שנמצאים עכשיו בבידוד, אבל מדובר בסוגיה בוערת שחובה להקצות לה את תשומת הלב הציבורית ואת המשאבים הנדרשים.

ד"ר רננה איתן היא ראשת היחידה לנוירופסיכיאטריה ודר' גדי לובין הוא מנהל רפואי של המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, המסונף לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ