משבר הקורונה

כרבע מיליון תלמידים עם צרכים מיוחדים נותרו ללא מסגרת. הוריהם טוענים שהופקרו

הורי הילדים שלומדים בחינוך המיוחד מפחדים שהשבתת מוסדות הלימוד תוביל לנסיגה בתפקוד, תוציא אותם מאיזון ותעורר בהם חרדות. "מתעלמים מהמצוקה הקשה של התלמידים האלה"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בית ספר סגור באשקלון, בחודש שעבר
בית ספר סגור באשקלון, בחודש שעברצילום: אילן אסייג
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

הנחיות משרד הבריאות שלשום (שבת) על השבתת מסגרות החינוך המיוחד, הותירו כרבע מיליון תלמידים ללא מענה וטיפול הולם. בין ההורים היו אמנם כאלה שהבינו את ההחלטה, אולם רבים הגיבו בכעס ובחוסר אונים. 

"יש בי כעס על המערכת", אמרה ל"הארץ" ענבל דמרי, שבנה נדב בן ה-8 לוקה בתסמונת אנגלמן. "אם רוצים לשמור על בריאות הציבור, למה לא סגרו את כל מקומות העבודה? אנחנו הרי נלך לקנות ארטיק בקיוסק, נלך לעמוד בתור לסופר כי אין ברירה - אז מה עשינו בזה? או שעושים בידוד מוחלט, או שמוצאים פתרונות אחרים".

תסמונת אנגלמן מתבטאת במוגבלות שכלית, פרכוסים ומחסור בהורמון שינה. "זה ילד שקשה להוציא מהשגרה", אומרת דמרי. "מצב כזה, של אי-ודאות, מוציא אותו לגמרי מאיזון. ילד רגיל יכול לשחק או לקרוא ספר, אבל אצל ילדים עם צרכים מיוחדים זה אחרת. מבחינתו כל העולם השתנה עכשיו. הכי נורא שאנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר, השביתו את הלימודים עדלאידע". בכל הנוגע להפסקת הטיפולים, דמרי אומרת כי "קשה מאוד למצוא מטפלים פרטיים, אני אפילו לא יודעת למי לפנות ומה עושים עכשיו. אף אחד לא דיבר איתנו על כך. הפקירו אותנו". לדעתה, הפתרון הרצוי להתמודדות עם המגפה היה להכריז על חלוקת הכיתה לילדי החינוך המיוחד לכיתות קטנות עוד יותר. 

ענבל ונדב דמאי, היום. לדבריה, "מבחינתו כל העולם השתנה עכשיו"
ענבל ונדב דמאי, היום. לדבריה, "מבחינתו כל העולם השתנה עכשיו"צילום: תומר אפלבאום

גם טליה בושארי, שבנה ליאב בן ה-9 על הרצף האוטיסטי, סבורה שההשבתה המוחלטת מוגזמת, ועדיף היה למצוא פתרונות ביניים. "בכיתה של ליאב יש שבעה ילדים ושני אנשי צוות - הם לא עוברים על איסור ההתקהלות", היא אומרת. לדבריה עיקר הדאגה נובעת מהטיפולים הפרטניים שיחמיץ בנה, כגון טיפול רגשי וריפוי בעיסוק. "שמירה על סדר יום קבוע היא אחד הדברים הכי קריטיים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי. כל שינוי גורם לחרדות ולתופעות קשות. זה יוצר אי שקט ובכי. ביום שישי הוא עוד שמח על החופש שניתן לו, אבל אני לא יכולה לדמיין מה יקרה בעוד כמה ימים, בעוד חודש".

"צריך למצוא פתרון"

"זו מעמסה גדולה", אומרת אפרת חכם, שבתה גל בת ה-12 לוקה בשיתוק מוחין ובאפילפסיה, ומתניידת בכיסא גלגלים. "בית הספר הוא המקום היחיד שיש לה בו חֶברה. בבית יש לה רק את ההורים ואת אמא שלי". חכם עובדת בניקיון פעמיים בשבוע, אך כעת נאלצת להפסיק את עבודתה לגמרי כדי להיות עם בתה. "צריך למצוא פתרון. שימדדו חום בכניסה לבתי הספר, שיחליטו על ימי לימודים קצרים. אבל שיתנו להורים איזושהי תקווה. השאירו אותנו בלי מענה ובלי הטיפולים שהיא מקבלת בבית הספר, עכשיו הודיעו שגם הבריכה הטיפולית סגורה. עלולה להיות נסיגה בתפקוד שלה, זה קשה מאוד".

שרונה אליהו חי, מנהלת האגף לקידום זכויות באלו"ט, אומרת כי בימים האחרונים התקבל גל פניות ממשפחות לילדים בחינוך המיוחד: "אנשים מתקשרים בהיסטריה ושואלים מה לעשות". לדברי רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, הם נערכים כעת ללמידה מרחוק, ומנחים את המורות לשמור על קשר רצוף עם התלמידים וההורים ולהתוות להם סדר יום קבוע. "אחוז גבוה מהילדים יכולים לקבל מענה בלמידה מרחוק". בנוסף, במשרד נערכים להעניק מענה רגשי וירטואלי בעזרת מטפלים המועסקים במערכת החינוך.

פעוטון לילדים עם צרכים מיוחדים במודיעין, ביולי האחרון. ההשבתה משפיעה על 252 אלף ילדים המאובחנים עם צרכים מיוחדים ברמות שונות
פעוטון לילדים עם צרכים מיוחדים במודיעין, ביולי האחרון. ההשבתה משפיעה על 252 אלף ילדים המאובחנים עם צרכים מיוחדים ברמות שונותצילום: תומר אפלבאום

אולם, לדברי ההורים גם פתרונות אלו אינם ריאליים עבור ילדיהם. בושארי אומרת כי למידה מרחוק וקשר טלפוני "מתאימים לילד רגיל, אבל ליאב לא יודע להסביר מה הוא מרגיש, הוא צריך מענה אחר". לדברי אליהו חי, "אי אפשר לשים ילד מהחינוך המיוחד ולומר לו: 'יאללה תלמד'". גם היא, כמו רבים מההורים, סבורה שיש למצוא פתרון שיאפשר הפעלה של המסגרות. "כיתות תקשורת בבתי הספר הרגילים הן קטנות מאוד, נשאלת השאלה למה לא להפעיל אותן לפחות? את בתי הספר של החינוך המיוחד אפשר היה להפעיל במסלול של רוטציה - מדי יום כיתה אחרת. לומר: 'סוגרים את הכל' זה להתעלם מהמצוקה הקשה של התלמידים האלה". 

אברמזון אומרת כי במקביל לקשר הווירטואלי נבחנת אפשרות כי גורמי המקצוע - בעיקר המטפלים הפרא-רפואיים - יבקרו בבתי התלמידים שזקוקים לכך, אך הדבר תלוי באישור משרד הבריאות. "הגשנו בקשה להגעת צוותים לבתי התלמידים, בינתיים לא קיבלנו אישור". על ההצעה להפעיל את מסגרות החינוך המיוחד במתכונת מצומצמת, היא אומרת: "אנחנו מתנהלים בכפוף להחלטות משרד הבריאות. אם יש מגיפה ורוצים לעשות מאמץ לאומי לעצירה שלה - כולנו צריכים להיות שם".

ממשרד החינוך נמסר כי האגף לחינוך מיוחד "יפרסם הנחיות מסודרות לצוותי החינוך של בתי הספר, ובכלל זה שמירה על הקשר עם התלמידים וההורים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ