עד שסוף סוף הגיע לבנט איום קיומי, הוא מתחצף לו ומגיע כווירוס

המהדורה המרכזית, קשת 12, 20:00

שני ליטמן
שני ליטמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בנט. חיכה להראות עוצמה ונחישות
בנט. חיכה להראות עוצמה ונחישותצילום: צילום מסך מתוך ערוץ 12
שני ליטמן
שני ליטמן

"מי זה? הוא נראה כמו ביצה קשה", אמרו הילדות. זה שר הביטחון נפתלי בנט, אמרתי. הוא באמת מרגיש כרגע כמו ביצה קשה, כי הוא שר הביטחון, ובניגוד לכל התחזיות האפוקליפטיות שלהן ציפינו, השינוי המהותי במציאות חיינו לא הגיע כתוצאה ממלחמה. לא איראן, לא סאדאם חוסיין, לא דעאש, לא עזה, לא סוריה. וירוס.

כבר שבעים שנה, מאז השואה, אנחנו מתכננים, אוגרים מנטאלית שמן, סוכר וקמח. בודקים דרכי מילוט, אוספים דרכונים, קונים שרשראות זהב, והנה זה סוף סוף הגיע, האיום הקיומי שלו חיכינו, שידענו שיגיע. אבל אז, במקום משהו שיש מה לעשות נגדו, להילחם או לברוח, אנחנו נדרשים בדיוק להיפך הגמור. לעשות כמה שפחות. לשבת בבית, לא לטוס, לא לצאת לחופשה, לא לפזר את הילדים, לא להתקבץ. לא לכווץ, להרפות.

לא לילד הזה פילל נפתלי בנט, כשמונה לפני כארבעה חודשים לתפקיד שר הביטחון. כמה הוא חיכה להראות עוצמה ונחישות, לחזור לחגור, לפחות מטאפורית. ואז כשסוף סוף מגיע איום קיומי, הוא מתחצף לו ומגיע כווירוס. וירוס שאינו מבדיל בין אויב לאוהב, בין פלסטינים לישראלים, בין מוסלמים ליהודים, בין פתח לחמאס. כולם חשופים, כולם פגיעים. אין את מי להאשים ועל כן הרובים נותרו חסרי מעש. אבל בנט רוצה שיזכרו שהוא חיוני, ועל כן הוא מחפש את הסדק שדרכו הוא יוכל להשתחל פנימה ולקבל גם הוא קצת זמן פודיום, מול אחוזי הרייטינג שוברי השיאים בפריים טיים.

את מדיניות הממשלה הוא מגדיר כלא פחות מאשר "שגיאה נוראה", דורש לשנות אותה ולתת, כמובן, למערכת הביטחון את האחריות לביצוע המדיניות החדשה. "משרד הבריאות צריך להיות 'המוח' ומערכת הביטחון הגוף", שח בנט בסגנונו הייחודי. כמו הלבן של הביצה, גם הוא לא קשה, הוא צמיגי.

הכותרת הובאה, אבל לא נראה שמישהו מתרגש ממנה. בטח לא פרופ' גבי ברבש, שיושב כרגע באופן קבוע באולפן של חדשות 12, רגוע תמיד, שופע ביטחון עצמי וגם רעיונות יצירתיים, לא רק לגבי הטיפול בחולים, אלא גם לגבי תחומים אחרים שקשורים בקורונה. כך למשל הציע לפני כמה ימים, כאשר התברר שהתיאטראות נסגרים, לקיים הצגות ללא קהל, שישודרו בטלוויזיה. בניגוד לטונים ההיסטריים של המגישות והכתבים בימים האחרונים, ברבש עיקש בסירובו להתלהם ולחזות קריסות ואסונות. יחד עם משה בר סימן טוב בעל ההבעה האחת, ומומחים אחרים שמבליחים פה ושם — מערכת הבריאות משדרת חוסן.

הרוגע הזה רק מדגיש עוד יותר את חוסר הנחיצות של הפוליטיקאים. לא רק בנט, אלא גם נתניהו, למרות מופעי הטישו והסדרות החשבוניות שלו, אין לו בעצם שום דבר משמעותי לתרום להתמודדות עם המגפה. כך קיבלה לפתע השאלה הפוליטית את ממדיה האמיתיים בהיררכיה, והתברר מי הם האנשים שבאמת אחראים על חיינו — אנשי המקצוע, ולא הפוליטיקאים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ