הכנסת לבג"ץ: שימוש בתקנות חירום למעקב אחר חולי קורונה פוגע קשות בדמוקרטיה

בתגובת הייעוץ המשפטי של הכנסת לעתירה נגד האיכונים הסלולריים מתברר כי שב"כ סיווג את התקנה כ"סודי ביותר" ואסר להפיצה בקרב חברי הוועדה לשירותים חשאיים שדנה בנושא. זאת, אף שהרמטכ"ל לשעבר אשכנזי עומד בראשה

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מחסום קלנדיה, היום
מחסום קלנדיה, היום
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

הכנסת מסרה היום (רביעי) את תשובתה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד השימוש באיכונים סלולריים לצורך מעקב אחר חולי קורונה, והדגישה כי שימוש בתקנות לשעת חירום לצורך כך "מהווה פגיעה קשה בערכים דמוקרטיים". 

נציגת הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, כתבה בתגובה לעתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, כי על הממשלה להביא בפני הכנסת בהקדם הצעת חוק שתעגן את השימוש של שב"כ והמשטרה באיכונים, מיד לאחר שיוקמו הוועדה המסדרת של הכנסת וועדת חוץ וביטחון זמנית.

הכנסת, בינואר
מליאת הכנסת, בינוארצילום: אוהד צויגנברג

"השימוש בתקנות שעת חירום צריך להיות אפוא בבחינת אמצעי אחרון". כתבה סומפולינסקי. "יש להצר על כך שחרף העובדה שהממשלה סברה שיש לפעול בנושא בדרך של הבאת התקנות לאישור ועדת המשנה (ועדת השירותים החשאיים, ג"ב), הנושא הובא לוועדה בלוח זמנים שלא אפשר לוועדה לקיים דיון של ממש בהחלטה". לדבריה, "כתוצאה מכך, נמנעה מוועדת המשנה האפשרות לקיים דיון ראוי בסוגיה רגישה ומורכבת זו".

מהתגובה עולה עוד כי אחד הקשיים בדיון בוועדה היה ששב"כ סיווג את נוסח תקנת החירום כ"סודי ביותר". עקב כך, הייעוץ המשפטי של הכנסת התבקש שלא להפיץ את התקנה בקרב חברי ועדת השירותים החשאיים, חרף העובדה שיו"ר הוועדה הוא הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי.

מתוך תגובת הייעוץ המשפטי: הגדרת הנוסח כ"סודי ביותר"
מתוך תגובת הייעוץ המשפטי: הגדרת הנוסח כ"סודי ביותר"

פרקליטות המדינה כתבה בתשובתה לעתירה כי "דינה להידחות על הסף", שכן לתפיסתה אין עילה לביטול התקנות, "שהן הכרח בל יגונה והותקנו בצוק העיתים בו אנו מצויים". בתשובה נכתב כי כאשר תקום בכנסת ועדה שתאפשר הליך חקיקה של התקנות, תחתור הממשלה לעשות כן – גם אם הדבר יתרחש לפני תום תוקפן ב-31 במארס.

בתשובת המדינה צוין עוד כי הממשלה תבחן אם להביא את התקנות "לאישור של ועדת החוץ והביטחון... או להציע להגיש לכנסת הצעת חוק לעיגון הסמכויות הנדרשות, בין בחוק חדש ובין בחוק להארכת תקפן של תקנות שעת החירום". לפי תשובת המדינה, התקנות הכרחיות שכן "איתור מספר מרבי של אנשים אשר באו במגע עם החולה, במהירות הרבה ביותר, הוא רכיב קריטי בהפחתת מקדם ההתפשטות הבסיסי".

ירושלים, היום
ירושלים, היוםצילום: אמיל סלמן

הדיון בעניין צפוי להתקיים מחר בבוקר בבית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים: הנשיאה אסתר חיות, חנן מלצר ונעם סולברג. היום דחו השופטים את בקשת "הארץ" ו"גלובס" לשדר את הדיון בשידור חי כדי להימנע מהתכנסות בדיון. בית המשפט אישר לקיים את הדיון בנוכחות של 30 בני אדם.

הממשלה אישרה אתמול לפנות בוקר את התקנות לשעת חירום לאיסוף נתוני מיקום סלולריים ונתונים אישיים נוספים של חולי קורונה או מי שחשודים שנדבקו בנגיף. השרים, שאישרו את המהלך במשאל טלפוני מיוחד, עקפו בכך את הכנסת, שלא הספיקה לדון במהלך - אף שמשרד המשפטים התחייב שכך יהיה. הממשלה אישרה בנפרד גם תקנות חירום בנושא למשטרה וגם תקנות לשב"כ.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסר אתמול כי מוטב היה לאשר את התקנות באמצעות החלטת ממשלה שתאושר בוועדת חוץ וביטחון, אך בגלל הדחיפות הוחלט לאשרן כתקנות חירום.

היום יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד) הודיע כי הוא דוחה את ההכרעה על הקמת ועדות הכנסת עד יום שני הבא. משמעות ההחלטה היא המשך השבתת פעילות הכנסת והוועדות, שנועדו בין השאר לפקח על צעדי הממשלה בעניין ההתמודדות עם משבר הקורונה, לרבות על המעקבים אחר האזרחים והמשבר במשק.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ