בלי סגר ומעקבים: יפן הימרה נגד הקורונה, אבל יכול להיות שנגמר לה המזל

בניגוד למדינות רבות, יפן לא השתמשה באמצעים מרחיקי לכת כדי להתמודד עם הקורונה, אך מספרי החולים בשטחה נמוכים. המומחים לא מבינים אם מדובר במזל או במנהגים המקומיים וחוששים - בקרוב מספר החולים יזנק

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משפחות בפארק בטוקיו, צופות בפריחת הדובדבן, בשבוע שעבר
משפחות בפארק בטוקיו, צופות בפריחת הדובדבן, בשבוע שעברצילום: Issei Kato/רויטרס

חולה הקורונה הראשון ביפן התגלה באמצע חודש ינואר. מאז, התגלו במדינה 1,886 חולים ואירעו בה בסך הכל 54 מקרי מוות מהנגיף - מה שמציב אותה במקום טוב יותר ממדינות כמו אקוודור או שוודיה בטבלה העולמית, והרחק הרחק מהאסונות המתרחשים בימים אלו באיטליה, ספרד וארה"ב. זאת, למרות שלא  הוטלו מגבלות דרקוניות על תנועת האזרחים, המשק לא הושבת ולא בוצעו בדיקות לציבור הרחב.

המקרה של יפן מעורר פליאה וסקרנות בקרב אפידימיולוגים, שלא מצליחים להבין אם פשוט התמזל מזלה, או שמא בקרוב תתפשט שם המחלה כפי שקרה במדינות רבות בעולם. לשר הבריאות של יפן, קטסונובו קאטו, יש תשובה ברורה: הוא חושב שיפן נמצאת בימים אלו בסיכון גבוה להתפשטות הנגיף. גם מושלת טוקיו, יוריקו קויקה, הזהירה את התושבים שהעיר נמצאת "בשלב קריטי לפני אפשרות של התפרצות של הדבקה".

מעבר חצייה בטוקיו, אתמולצילום: AFP

המספרים, כך נראה, מאששים את חששם. בשבוע שעבר חל זינוק במספר החולים החדשים בטוקיו, שעלה לשיאים חדשים במשך ארבעה ימים ברציפות - כולל 47 חולים חדשים ביום חמישי - בעקבות שובם של תושבי העיר ששהו בחו"ל. במקביל, הבדיקות המעטות יחסית שבוצעו ביפן לאיתור הנגיף מעלים חששות שישנם עוד חולים רבים שלא זוהו.

המושלת קויקה הפצירה בתושבי טוקיו לעבוד מביתם, להימנע מיציאות לא חיוניות ולהישאר בבית גם בסוף השבוע. ביום חמישי מושלי ארבעה מחוזות שכנים דרשו גם הם מהתושבים להימנע מלצאת בסוף השבוע, אלא אם כן מדובר ביציאה לצרכים חיוניים. "אם לא נעשה דבר עכשיו", אמרה קויקה, "המצב יחמיר. אני מבקשת את שיתוף הפעולה של כולם".

מעבר חצייה בטוקיו, שלשוםצילום: AFP

עד כה הציבור לא התייחס לאזהרות אלה ברצינות. אף על פי שבתי הספר סגורים מזה חודש והממשלה ביקשה לבטל או לדחות אירועי ספורט ותרבות מרובי משתתפים, בשאר ההיבטים החיים חזרו לשגרה. אנשים נוסעים בקרונות הרכבת התחתית העמוסים, מתקהלים בפארקים כדי ליהנות מפריחת עצי הדובדבן, עורכים קניות, יוצאים למסעדות וברים - כל זאת תוך הסתמכות על המספר הנמוך יחסית עד כה של חולים ומתים מנגיף הקורונה.

בשעה שמקומות אחרים בעולם נסחפים במערבולת של הידבקויות, קריסת בתי חולים ומות חולים, יפן, שבה קרוב ל-127 מיליון תושבים, דיווחה כאמור רק על על 1,866 חולים ו-54 מתים בלבד - וזאת על אף אוכלוסייתה הזקנה. "או שהם עשו את הדבר הנכון", אמר פיטר רבינוביץ', ממנהלי המרכז למניעת מגפות באוניברסיטת וושינגטון, "או שהם לא - ואנחנו פשוט עדיין עוד לא יודעים את זה".

הפרדוקס היפני

הדבר המפליא ביותר במצבה של יפן הוא העובדה שהיא לא השתמשה באמצעים מרחיקי לכת להתמודדות עם המגפה כפי שעשו מדינות אחרות באסיה ובעולם. היא לא הטילה סגר על ערים - כפי שעשתה סין; היא לא משתמשת באמצעי מעקב טכנולוגיים - כפי שעושות יותר ויותר מדינות, ובהן סינגפור; והיא גם לא עשתה מאמץ לבצע בדיקות נרחבות - אמצעי שסייע לדרום קוריאה לבודד חולים ולטפל בהם בטרם ידביקו אחרים.

תגובתה המוגבלת של יפן למגפה אינה נובעת מחוסר יכולת - אלא מתוכנית סדורה. המדינה מסוגלת לבצע כ-7,500 בדיקות קורונה ביום, אך מבצעת בפועל כ-1,300-1,200 בדיקות בלבד. דרום קוריאה, לעומתה,שאוכלוסייתה כמחצית מאוכלוסיית יפן, בדקה קרוב ל–365 אלף בני אדם.

תור בכניסה לחנות בטוקיו, שלשוםצילום: KYODO/רויטרס

ד"ר טומויה סאיטו, מנהל המשרד לבריאות ולהתמודדות עם משברים בריאותיים במכון הלאומי לבריאות הציבור (NIPH), אומר כי מספר הבדיקות מצומצם בכוונה. לדבריו, נבדקים רק אנשים שהופנו על ידי רופאים, בדרך כלל אחרי שסבלו מחום וסימפטומים אחרים במשך יומיים עד ארבעה ימים. מכיוון שהמדיניות ביפן קובעת שכל אדם שאובחן כחולה קורונה מאושפז בבית חולים, הרשויות רוצות להימנע משחיקה של המערכת הרפואית בטיפול במקרים פחות חמורים, ולכן לא בודקות אנשים שמצבם קל.

סאיטו מציין עוד כי ייתכן המסורות הנהוגות ביפן סייעו לעצירת המגפה - כמו שטיפת ידיים לעתים תכופות, קידה במקום לחיצת ידיים וחבישת מסכות בעת נסיעה ברכבת או במקומות ציבוריים. "זה סוג של ריחוק חברתי מובנה", אמר סאיטו.

אבל ג'פרי שאמאן, אפידמיולוג מאוניברסיטת קולומביה ואחד ממחברי דו"ח שמעריך - על בסיס נתונים מסין - כי על כל חולה קורונה מאובחן יש חמישה עד 10 חולים לא מאובחנים, אמר כי הגישה שיפן נוקטת היא "הימור". "הסכנה היא שדברים מבעבעים מתחת לפני השטח, ואתה לא רואה את זה עד שכבר מאוחר מדי", אמר שאמאן.

אנשים צופים בהדלקת הלפיד האולימפי בפוקושימה, בשבוע שעברצילום: Jae C. Hong/אי־פי

בנתיים, בערים רבות ביפן מתכוננים לסערה - וחוששים ממה שעתיד לבוא. בטוקיו, שבה 14 מיליון תושבים, יש רק 100 מיטות לטיפול בחולים קשים במחלות מידבקות. ביום רביעי הרשויות המקומיות הודיעו כי יוספו עוד 600 מיטות. באוסקה מתכוננים למודל שבו חולים עם סימפטומים קלים בלבד יטופלו בביתם ולא בבתי החולים.

ד"ר מסאיה ימאטו, ראש המחלקה למחלות מידבקות באחד מבתי החולים באוסקה, אמר שייתכן שאין די בבקשה של מושלת טוקיו שאנשים יישארו בבית בסוף השבוע כדי למנוע משבר. "מוטב שראש הממשלה יכריז על סגר בטוקיו", אמר ימאטו. "ההשפעה הכלכלית לא צריכה לעמוד בראש העדיפויות. טוקיו צריכה להיות בסגר במשך שבועיים עד שלושה. אחרת, המערכת הרפואית שלה עלולה לקרוס".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ