הממשלה אישרה תקנות לשעת חירום שמאפשרות להוציא לחל"ת עובדות בהיריון ללא היתר

במשרד הרווחה הסבירו כי התקנות נועדו להקל על המעסיקים ולאפשר לעובדות, שנהנו עד כה מהגנה מפני הוצאה לחופשה, לקבל דמי אבטלה. ויצו וארגונים נוספים טוענים כי מדובר בפגיעה לא מידתית בנשים תוך עקיפת הכנסת

לי ירון
לי ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשה בהריון בבנגקוק
צילום: SOE ZEYA TUN/רויטרס

הממשלה אישרה תקנות חירום המאפשרות למעסיקים בתקופת הקורונה להוציא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) נשים בהיריון, בטיפולי פוריות, בחופשת לידה וב-60 הימים שאחריה, מבלי לקבל היתר לכך. עד לאישור התקנות, ביום שני, נשים אלו היו מוגנות בחוק משנת 1954 מפני הוצאה לחל"ת ללא אישור מיוחד של הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה. התקנות, שיזם משרד העבודה והרווחה, אושרו תוך עקיפת הכנסת.

במשרד העבודה והרווחה אומרים כי התקנות נועדו להבטיח כי נשים שמקומות העבודה שלהן נפגעו ממשבר הקורונה יוכלו לקבל דמי אבטלה. בקואליציית הארגונים למען זכויות העובדים בישראל, בהובלת ויצ"ו והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, טוענים מנגד כי מדובר בפגיעה חמורה, לא מידתית ולא נחוצה בנשים, ומותחים ביקורת על אישור התקנות לשעת חירום במקום לעגן את השינוי בחקיקה, אף שהכנסת שבה לפעול וחרף אזהרת היועץ המשפטי לממשלה. עורכות הדין אורי טורקיה-שלס ממערך הסיוע המשפטי של ויצ"ו ישראל ועידית צימרמן מהקליניקה לזכויות עובדים שלחו אתמול לשר העבודה אופיר אקוניס ולראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב התראה לפני עתירה לבג"ץ נגד התקנות.

אורה כורזים, יו"ר ויצו ישראל, אמרה: "בחסות תקנות חירום, התקבלה בחטף החלטה לא מוסרית לבטל חוק מגן ולפגוע בזכויות נשים בימי משבר קשים אלה. בן רגע, עשרות אלפי נשים בהריון, בטיפולי פוריות ולאחר לידה חשופות לפגיעה קשה בזכויותיהן ללא הכרח ממשי ואמיתי. דווקא בעתות משבר, על המדינה לגלות אחריות ולספק רשת ביטחון לאזרחיות ולא לפגוע בזכויותיהן".

אשה בהיריון בהונג קונגצילום: AFP

לפי דברי ההסבר לתקנות, הן נחוצות כדי למנוע פגיעה במעסיק, "שכן בהיעדר הוצאה לחל"ת, הוא נדרש להמשיך ולהעסיק את העובדת, וזאת בימי משבר שבו צומצמה הפעילות העסקית". במשרד העבודה הסבירו כי התקנות נועדו בראש ובראשונה למנוע פגיעה בנשים. לפי המשרד, באחרונה הוגשו לממונה על חוק עבודת נשים קרוב לעשרת אלפים בקשות להוצאת עובדות לחופשה, שרק כ-3,800 מהן טופלו. במצב זה, נטען, נפגעות הנשים, כיוון שבשעה שהמעסיקים ממתינים להיתר הן נאלצות לנצל ימי חופשה. במשרד אומרים כי העברת התקנות ביום שני התחייבה כיוון שאתמול היה המועד האחרון להירשם לקבלת דמי אבטלה בדיעבד מאמצע מארס, והתעורר חשש שעובדות שמעסיקיהן יקבלו היתר באיחור "יפסידו את האפשרות לקבל מפרעה מהביטוח הלאומי לפני החג, ואף עלולות להפסיד את זכאותן לדמי אבטלה".

בקואליציה לזכויות עובדים - שבה חברים גם האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, אתך-מעכי, שדולת הנשים, הקליניקה למשפט וכלכלה באוניברסיטה העברית והקליניקה לזכויות עובדים במרכז הבינתחומי - דחו את טענות המשרד. הקואליציה מציעה כי הנשים ימשיכו לעבוד עד לקבלת היתר להוצאתן לחל"ת, ואם ההיתר יינתן המדינה תפצה את המעסיק על השכר ששילם להן. לדברי עו"ד טורקיה-שלס ועו"ד צימרמן ניתן היה לדחות את המועד לתביעת דמי אבטלה עבור נשים שהוצאתן לחופשה נדחתה, כפי שנעשה בעבר. "התקנות בוודאי לא מהוות מקרה חריג ודחוף, שבו לא ניתן לפעול בדרך של חקיקה", טענו.

בתקנות החירום נקבעו מספר תנאים להוצאת עובדות לחל"ת, שאם אינם מתקיימים נדרשים המעסיקים לבקש את ההיתר מהמדינה. הן קובעות כי לא נדרש היתר רק אם המעסיק פעל כך משום שתפקידה של העובדת הוא חלק מפעילות שנפגעה בשל משבר הקורונה, ואם הוציא לחופשה גם עובדים אחרים. עוד נקבע כי על המעסיק לעשות "מאמצים" למצוא לעובדת עבודה מתאימה אחרת, וכי היא נדרשת לתת הסכמה בכתב להוצאה לחופשה. כן נאסר להוציא לחופשה עובדת בהיריון שתאריך הלידה המשוער שלה חל ב-30 הימים שלאחר מכן. לפי התקנות, לא נדרש היתר אם ההוצאה לחופשה אינה קשורה לנסיבות שבגללן העובדת מוגנת בחוק - כלומר, בטיפולי הפוריות, בהיריון או בחופשת הלידה. במשרד הדגישו כי החופשה תהיה מוגבלת ל-60 ימים, וכי אם יבקשו מעסיקים לפטר עובדות שעליהן חל החוק או לקצץ בשכרן הם יצטרכו לבקש היתר לכך.

צילום: AFP

התקנות אינן קובעות מנגנון פיקוח על שיקול דעתם של המעסיקים או צעדי ענישה למי שיוציאו עובדות לחופשה שלא בתנאים שהוגדרו. עו"ד טורקיה-שלס ועו"ד צימרמן טוענים כי הדרישה שהמעסיקים "יבדקו את עצמם" מופרכת, וכי הממונה מטעם הממשלה היא שהיתה צריכה לעשות זאת. באשר לקביעה כי אין לפטר עובדת מהטעמים שבגללם היא מוגנת, כתבו: "אין ולא היה בנמצא מעסיק שטען בריש גלי בפני הממונה או בית הדין לעבודה כי הסיבה לפגיעה בתנאי העסקתה של עובדת הינה היותה בטיפולי פוריות, היריון וכו'". לדבריהן, גם הדרישה להסכמת העובדת מופרכת, שכן החלופה היא פיטורים: "הדרישה היא לעג לרש וברור הוא כי היא ניתנת באופן טכני לחלוטין ואינה הסכמה אמיתית".

לפי נתוני שירות התעסוקה, המשבר הכלכלי פוגע בנשים יותר מאשר בגברים: בעוד שבחודשיים שלפני התפרצות הקורונה היה שוויון מגדרי בין מחפשי העבודה, 57.7% מהמובטלים החדשים הן נשים. לכך, לפי הקואליציה לזכויות עובדים, "מתווספת ההחלטה לשלול מנשים המצויות במצב התעסוקתי הפגיע ביותר את ההגנה שהעניק להן החוק ולהותיר אותן חשופות לתנאי השוק". הארגונים הזהירו כי בעקבות זאת עלולות נשים רבות להישאר ללא עבודה גם כשהמשבר יסתיים. "התמונה הקודרת העולה היא של חזרה של הנשים לתלות כלכלית ופיזית בגברים בהיקפים שלא נראו כמותם כבר שנים", נכתב בפנייה לאקוניס ולנתניהו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ