עידו אפרתי
עידו אפרתי

מכון גרטנר, המוסד הלאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, קובע בדו"ח שפורסם הערב (חמישי) כי ילדים נדבקים פחות ממבוגרים, מדביקים פחות את סביבתם ואינם נחשבים "מפיצי־על" של הנגיף. עם זאת, הדו"ח — שאמור להיות נדבך משמעותי בביסוס עמדת משרד הבריאות ולהשפיע על החלטת הממשלה בנוגע פתיחת מערכת החינוך — מציג תמונה מעורפלת ולא עקבית, שמסקנותיה והמלצותיה לא עולות במובהק עם ממצאיה.

המסמך, שדווקא מפחית את החששות מהידבקות ומהדבקה של ילדים, אינו מוביל למסקנות המתבקשות ובמקום זאת מיישר קו עם עמדת משרד הבריאות: "היות שפוטנציאל ההשפעה של פתיחת מערכת החינוך על התפשטות המגיפה עשוי להיות משמעותי, אנו ממליצים למקבלי ההחלטות לנהוג במשנה זהירות, ובשלב זה לבצע את פתיחת מערכת החינוך והחזרה ללימודים באופן מדורג ובפריסה על פני זמן תוך כדי ניטור ובקרה כמומלץ בהמשך", לשון הדו"ח. צוות החוקרים, בראשות ד"ר עמית הופרט, מדגיש כי "מאחר שהמסקנות לגבי היכולת של ילדים להדביק אחרים הן ראשוניות בלבד, יש להמשיך לעקוב אחר הנושא באופן שיטתי".

החוקרים, מומחים לסטטיסטיקה וביו־אינפורמטיקה, יצרו שני מודלים המבוססים על מאגר הנתונים של בני ברק. הדו"ח מתייחס לשני מרכיבים: סיכון ההידבקות של ילדים עצמם ורמת ההדבקה שלהם בסביבתם. לפי הדו"ח, הכולל גם התייחסות לסקירת הספרות הרפואית העולמית בנושא, ילדים נדבקים בשיעורים נמוכים הרבה יותר מהמבוגרים. בסין, למשל, עומד שיעור הילדים מכלל המאובחנים על 0.9%, בארה"ב על 5% ובאיטליה על 2.1%.

ילד עובר בדיקת קורונה בירושלים, השבועצילום: אמיל סלמן

בסופו של דבר, הדו"ח של מכון גרטנר מתקשה לייצר תמונת מצב חד־משמעית. "בסקירת הספרות לגבי סיכוייו של ילד להידבק, נמצא כי חלק מהחוקרים סוברים כי הסיכוי של ילד להידבק הוא כמחצית מזה של מבוגר, בעוד שאחרים מעריכים שהסיכוי של ילד להידבק דומה לזה של מבוגר", נכתב.

עם זאת, מציינים החוקרים, לא נמצא מחקר כמותי סדור של סיכויי ההדבקה על ידי ילדים. מודל ההידבקות במשפחה מצביע על כך שסיכוי ההידבקות של ילדים נמוך מזה של מבוגרים ב–20%–50% לעומת מבוגרים, כאשר ילדים צעירים נדבקים פחות. אותו מודל מצביע גם על כך שהסיכון של ילדים להדביק נמוך מזה של מבוגר ב–25%–75%.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ