משרד הבריאות יחל בקרוב בבדיקות נרחבות של נוגדני קורונה בציבור

אלפי בדיקות מתוכננות להיערך בבני ברק וביישובים נוספים שיש בהם תחלואה גבוהה. הבדיקות יכללו גם קבוצות שבאות במגע עם הציבור הרחב, כמו אנשי רפואה ושוטרים

עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתחם "היבדק וסע" בבני ברק, במארס. בחודש שעבר רכשה ישראל 2.4 מיליון בדיקות סרולוגיות ב–110 מיליון שקלים
מתחם "היבדק וסע" בבני ברק, במארס. בחודש שעבר רכשה ישראל 2.4 מיליון בדיקות סרולוגיות ב–110 מיליון שקליםצילום: מוטי מילרוד

משרד הבריאות צפוי לפתוח בשבועיים הקרובים במבצע נרחב לבדיקות דם לאיתור נוגדנים (בדיקות סרולוגיות), כדי לקבל תמונת מצב בנוגע לתחלואה בקורונה בציבור. הבדיקות יתמקדו בשלב הראשון באזורים "אדומים", שבהם קיימת תחלואה מוגברת, ובקרב קבוצות שבאות במגע עם הציבור הרחב, כמו אנשי רפואה ושוטרים. בין השאר מתוכננות כ–5,000 בדיקות בבני ברק ועוד אלפי בדיקות ביישובים "אדומים" אחרים. הבדיקות יבוצעו לצורך סקירה כללית ולא ישמשו לאבחון פרטני של חולים או של מחלימים.

בחודש שעבר רכשה ישראל 2.4 מיליון בדיקות סרולוגיות ב–110 מיליון שקלים, במטרה להיעזר בהן ביציאה מהמשבר. מדובר בבדיקות שאושרו במינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). על פי מקור במשרד הבריאות, בשלב זה הבדיקות עוברות תהליך של תיקוף כדי לוודא שהן עומדות בתנאי היצרן, והן צפויות להיכנס לשימוש בעוד שבוע עד שבועיים.

מתנדבים מגיעים לבית אבות סמוך לרומא לצורך ביצוע בדיקות סרולוגיות, לפני כשבועייםצילום: Mauro Scrobogna/אי־פי

כיום בדיקות סרולוגיות נעשות במקצת בתי החולים בקרב מטופלים ואנשי צוות, בין השאר בתור בדיקה משלימה לבדיקת מטוש על ידי מקלון (PCR), שאמינותה מוערכת בכ–70%. במקור הוגדרו הבדיקות הסרולוגיות בקהילה הרפואית כבדיקות שאפשר להשתמש בהן כדי לשחרר אוכלוסיות מהסגר, כדי לאשר הימצאות של נוגדנים המעידים על חסינות של חולה או נשא של הנגיף. זאת אף על פי שארגון הבריאות קבע שעדיין אין הוכחה שהימצאם של נוגדנים מעיד בהכרח על חסינות בפני הידבקות נוספת או על הפסקת ההפצה של הנגיף.

"לצערנו הבדיקות הסרולוגיות אינן יכולות לשמש ברמה אינדיבידואלית, משום שאנחנו עדיין לא יודעים אם מי שפיתח נוגדנים סיים את המחלה וסיים להדביק", אמר השבוע המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, בדיון של ועדת הקורונה. "לכן נצטרך לקבל ביסוס ותוקף לנתון הזה לפני שנוכל להשתמש בבדיקות הללו לצרוך אבחנה אישית". לדבריו, "הבדיקות ישמשו בעיקר כבדיקות סקר חשיפה של הציבור, בין שזה ילדים או מבוגרים. זה יעזור לנו לעקוב אחרי התחלואה. הבדיקות הללו יאפשרו לנו לאתר גם את מי שנדבקו ולא פיתחו תסמינים, וכך נקבל תמונה טובה יותר".

צוות רפואי אוסף בדיקות דם עבור בדיקות סרולוגיות בצרפת, בחודש שעברצילום: CHRISTIAN HARTMANN / REUTERS

שאלת אפקט חסינות העדר בכל הקשור לקורונה עודנה פתוחה. אף על פי שטרם נמצאה הוכחה, מומחים רבים סבורים שיש אפקט של התחסנות בקרב מי שנדבקו בנגיף והחלימו ממנו. עוד סבורים המומחים כי מערכת החיסון שתפגוש בנגיף בפעם השנייה תגיב אחרת ותמתן את השפעתו, ואולי אף תספק חסינות לאדם שהחלים. מומחים סבורים כי בדיקות סרולוגיות יעזרו להבין מה שיעור התחלואה המצטבר — כלומר איזה חלק מהאוכלוסייה כבר נדבק והחלים.

לטענת המומחים, הבדיקות יאפשרו לבצע פילוח גיאוגרפי לפי שיעור תחלואה ודרגת הסיכון להתפרצות. גרוטו עצמו התבטא בעניין לפני כמה שבועות בדיון אחר של ועדת הקורונה, ואמר: "כדי לשחרר את המשק נצטרך להסתמך על בדיקות סרולוגיות. צוות משרד הבריאות, המוסד וחיל המודיעין פועלים לאתר כל בדיקה חדשה שיוצאת לשוק".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ