קורונה בישראל | ועדת המשנה לשירותים חשאיים אישרה להאריך את מעקבי השב"כ בשלושה שבועות

הוועדה דנה בבקשת הממשלה להאריך את תוקף תקנת החירום בשישה שבועות, עד להשלמת חקיקה בנושא. לפיד: האיכונים החלו כשהיה חשש מ-10,000 מתים, מספר החולים כיום קטן בהרבה

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדיון בוועדת המשנה לשירותים חשאיים, היום
יהונתן ליס
יהונתן ליס

ועדת המשנה לענייני השירותים החשאיים אישרה הבוקר (שלישי) להאריך בשלושה שבועות את תקנת החירום המאפשרת לשב"כ לעקוב אחר חולי קורונה כדי לאתר אנשים שבאו עמם במגע. הממשלה ביקשה אתמול להאריך את תוקף התקנה בשישה שבועות, עד להשלמת חקיקה בנושא. זאת, לאחר שבג"ץ קבע בשבוע שעבר שהממשלה לא יכולה להמשיך באיכונים באמצעות תקנת חירום והורה לה לעגן אותה בחקיקה. השופטים התירו להאריך את תוקף התקנה בשבועות ספורים כדי להשלים את ההליך.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, גבי אשכנזי (כחול לבן) אמר כי "דעת החברים לא נוחה מהשימוש באמצעי הזה. אין ויכוח על הצורך לנטר, אבל יש ויכוח על השימוש בכלי הזה". עם זאת, לדבריו, אין כיום חלופה למעקבי השב"כ. "האם יש צורך והאם לאפשר לממשלה חקיקה? התשובה לשתי השאלות היא כן", הוסיף אשכנזי.

ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, והמשנה ליועמ"ש רז נזרי הציגו בדיון נתונים שלפיהם 5,516 חולים אותרו באמצעות איכונים שונים, ואמרו ש-3,835 מהם אותרו על ידי איכוני השב"כ. השניים הוסיפו כי מספר החולים שאותרו מהווים 7% מהאזרחים שקיבלו הודעה על כך ששהו בקרבת חולה מאומת.

ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, אמר בדיון כי המשך איכוני הטלפונים הכרחי חרף הירידה במספר החולים, "משום שפוטנציאל ההדבקה גדל". לדברי בן שבת, "אנחנו חושבים שבעת הזו, למרות שהנתונים טובים, דווקא בעת כזו אנחנו צריכים כלי שיאפשר פעילות כירורגית ומהירה שתקטע את שרשרת ההדבקה ולאפשר לאוכלוסייה להמשיך בחייה". בן שבת אמר כי לממשלה אין אפשרויות אחרות לעשות זאת, והסביר: "אנחנו ממשיכים לחפש חלופות והאפשרות להפעיל את שב"כ איננה עדיפות ראשונה. אם יהיה כלי שייתן מענה בהחלט נאמץ אותו".

חברי הוועדה, בראשם יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם) ואלי אבידר (ישראל ביתנו), שאלו מדוע הממשלה מבקשת להאריך את תקנת החירום אף שמגפת הקורונה נמצאת בדעיכה. לפיד גם אמר כי הנתונים שהציגו סדצקי ונזרי מעלים ש-93% מהאזרחים שאוכנו היו בריאים ושפרטיותם נפגעה ללא סיבה.

לדברי לפיד, "הבקשה המקורית נעשתה במארס עם הנתונים של מארס. ראש הממשלה דיבר אז על עשרת אלפים הרוגים", וציין כי מספר החולים כיום קטן בהרבה. "אתה אומר שהנתונים לא חמורים", אמר לבן שבת, "אבל כדי למנוע נתונים חמורים בהמשך נשתמש בכלי שנועד לסיטואציה קודרת. בישראל יש הרבה תאונות דרכים. אם השב"כ יכול היה לנטר את המהירות של כל מכונית, האם זה מצדיק מעקב אחרי כל הנהגים?"

לדברי בן שבת, "המצב כרגע יחסית טוב כיוון שנקטנו בצעדים קיצוניים שלא אמורים להינקט בשגרה. לכן הכלי הופך הרבה יותר נחוץ". עוד אמר בן שבת: "אני לא חושב שצריך להשתמש בכלי הזה כשישנם כלים אחרים. אנחנו מבינים את הבעייתיות שבכלי הזה. צריך לצמצם פגיעה בפרטיות. זאת החלטה שעליה ישבנו שעות ארוכות".

פרופ' סדצקי אמרה ללפיד: "אנחנו מדברים על שד שכשהוא יוצא מהבקבוק, אנחנו לא יכולים ללכת אחורה. כולם יודעים שכשאנחנו עוברים את יכולת הספיקה של מערכת הבריאות - אנחנו בבעיה". היא הוסיפה כי הבעיה כיום שונה מאשר בתחילת המגפה, מפני שלא ניתן לדעת היכן היא עלולה להתפרץ. לדבריה, בתחילת המגפה "ידענו לסגור את חו"ל ולהגיד לאנשים שהגיעו מחו"ל לשבת 'שבו בבית ואם מופיעים חום או סימפטומים נבדוק אתכם'. היום אנחנו במצב שככל שהמחלה תהיה פחות נפוצה, תהיה פחות יכולת למצוא את מקור המחלה ונמצא אותה כשהיא מפושטת מדי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ