קורונה בישראל | במערכת הבריאות מתריעים ממעקבי שב"כ, ומתריעים כי הם פוגעים באמון המטופלים

מקורות בצוות לטיפול במגפות אמרו כי השימוש באיכונים נועד לכסות על הכישלון להקים מערך בדיקות ותחקור שלא פוגע בזכויות הפרט, וכי לא הוצגו להם נתונים המוכיחים את יעילותה. שר הבריאות אדלשטיין וראשת שירותי הבריאות סדצקי תומכים במעקבים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הטיילת בתל אביב, בחודש שעבר

מקורות במערכת הבריאות מבקרים את השימוש במעקבים סלולריים כדי לאתר חולי קורונה ושרשראות הדבקה, ואומרים כי הם פוגעים בזכויות הפרט ובאמון המטופלים, ונועדו לחפות על כשלים של משרד הבריאות בהקמת מערך בדיקות יעיל. שר הבריאות יולי אדלשטיין וראשת שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' סיגל סדצקי, תומכים בשימוש באיכונים, אך בעלי תפקידים אחרים במערכת הבריאות מתנגדים להם ומטילים ספק בתרומתם - בין אם הפעלתם נעשית בידי שב"כ או על ידי חברה פרטית.

קבינט הקורונה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, העביר היום (שני) את הדיון בחידוש השימוש באיכונים, שהופסקו בהוראת בג"ץ עד לאישורם בחקיקה, לישיבת הממשלה. השופטים קבעו באפריל כי אין להמשיך את המעקב ללא חקיקה בכנסת, כי מדובר ב"אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש". הממשלה הקפיאה את קידום החוק שיאפשר את המעקב, עקב התנגדותו של ראש השב"כ נדב ארגמן. כעת מבקשת הממשלה לחזור ולקדם את החוק נוכח העלייה המתמשכת בתחלואה.

"השימוש באיכונים הוא הפתרון ה'זול' לכישלון בהקמת מערך בדיקות ותחקור", אמר ל"הארץ" גורם בצוות לטיפול במגפות (צט"מ). "במחיר של רמיסת זכויות אזרח ובניית תקדים אנטי-דמוקרטי - וכנראה בעלויות פחותות מאשר הפעלת מערכות קיימות - נמנעים מתקצוב, גיוס והכשרה של כוח אדם לטווח בינוני וארוך".

גורם אחר בצוות אמר: "זה בראש ובראשונה נושא ערכי. שב"כ צריך לעסוק בסיכול טרור ולא במשימות שמשרד הבריאות נכשל בהן. יש כאן סכנה של מדרון חלקלק וגלישה להפרת זכויות הפרט לצרכים שלטוניים. משרד הבריאות צריך למלא את חובותיו ולבצע חקירה אפידמיולוגית יעילה ומקצועית בטרם מפעילים אמצעים כאלה". עם זאת, יש לציין כי הנושא לא נדון בצט"מ, והטענות מייצגות את דעתם של חלק מהחברי הצוות - ולא עמדה רשמית שלו.

בנוסף, חרף התבטאויות של סדצקי ואחרים לגבי יעילות האיכונים, נתונים לגבי אופן השימוש בהם ותרומתם לקטיעת שרשראות ההדבקה לא הוצגו עד כה באופן מפורט, גם לא בפני פורומים מקצועיים במערכת הבריאות או הצט"מ, שבו יושבים עשרות מומחים לנושא. "אין לנו נתונים כמה אותרו ואיך", אמר גורם במשרד הבריאות, "אף מדינה מערבית לא השתמשה בזה". הוא הוסיף: "זה נראה לי אמצעי קיצוני בעיקר בהתחשב בעובדה שאין כאן כרגע שום קטסטרופה. היה צריך לעבות ולתגבר את המערך הרגיל, אולי בצרוף אפליקציה וולונטרית".

גורמים במערכת, בהם כאלה שעוסקים באופן ישיר בתחקור חולים, העידו כי תרומת האיכונים לא ברורה להם. נתוני האיכונים אינם זמינים לרופאי המחוזות, כך שאין אפשרות להסיק מה ערכם. כך, גורם רפואי בכיר באחת הלשכות המחוזיות של משרד הבריאות, שעוסקות בחקירות אפידמיולוגיות, אמר ל"הארץ": "אנחנו לא עשינו שימוש באיכונים. נתקלנו בהם בעיקר במצבים שבהם אנשים התלוננו שקיבלו הודעה למרות שלא שהו במקום ובזמן שמיוחס להם. אם ישנה טכנולוגיה שיכולה לסייע, אין סיבה שלא להיעזר בה, אבל יש לוודא את רמת הדיוק שלה והיכן היא מסייעת".

הסוגיה נדונה גם בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית (הר"י), שפרסמה בחודש שעבר נייר עמדה שבו נכתב כי "מעקב ופלישה לפרטיות של אזרחי המדינה על ידי ממשל, כוחות הביטחון וגורמים שאינם מטפלים בחולי, עלול לגרום לאובדן אמון במערכת הרפואית". עוד נכתב כי "יש לתת לרופאים ולצוותים הרפואיים להמשיך לנהל את המחלות בישראל, כולל מגפת הקורונה. אם וכאשר ייווצר צורך, לא יהססו הרופאים העוסקים בבריאות הציבור לבקש עזרה מכל גורם העשוי לעזור במדינת ישראל". על פי עמדת הלשכה, "במצב הנוכחי, על דעת רופאי בריאות הציבור ובהתחשב במצב התחלואה במגפה, ניתן וצריך להפסיק מעקבים הפוגעים באוטונומיה של אזרחי ישראל".

אדלשטיין שב והביע השבוע תמיכה בחידוש האיכונים. בוואלה פורסם כי שר הבריאות אמר בהערכת מצב עם בכירי משרדו כי "חוק האיכון חשוב מאוד. עדיף שהמידע יהיה בידי שב"כ מאשר בחברה פרטית שהשד יודע מה האינטרסים שלה". לדבריו, על פי הפרסום, "אנחנו בימים קריטיים, וקטיעה מהירה של שרשרת ההדבקה, בין היתר באמצעות חוק האיכון, חשובה מאוד כדי לשטח את העקומה תוך השארת המשק פתוח".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ