תוצאה בחצי שעה: הדור הבא של בדיקות הקורונה כבר בדרך

חוקרים ברחבי העולם מפתחים בדיקות פשוטות ומהירות לאיתור הנגיף שניתן יהיה לערוך בבית, אך העבודה עליהן תושלם רק בעוד כמה חודשים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתחם בדיקות במרילנד, באפריל. חוקרים מפתחים בדיקה שתזהה בו בזמן את הנגיף ואת הנוגדנים שמזהים אותו

חוקרים ברחבי העולם עוסקים בימים אלו בפיתוח הדור הבא של בדיקות הקורונה, שלא יהיו כרוכות בציוד מסורבל או תלויות בצוות בדיקה מיומן, ושתוצאותיהן יינתנו בתוך פחות משעה. את הבדיקות החדשות ניתן יהיה לבצע במשרדו של רופא או אפילו בבית. מדובר בשדרוג מבורך של המצב כיום, שבו בדיקת קורונה כרוכה בחדירה לא נעימה אל מעלה האף ותוצאותיה עשויות להגיע רק לאחר כמה ימים.

לדברי חוקרים, הבדיקות שקיימות כיום בשוק אינן מספקות תוצאות מדויקות, ואלה שנמצאות בפיתוח יהיו אמינות יותר. ואולם, רוב הבדיקות החדשות נמצאות בשלבי פיתוח ראשוניים ולא צפויות להיות זמינות לשימוש בחודשים הקרובים.

חלק מהבדיקות שמצויות בפיתוח ממירות את המטושים המוכרים כיום בצינורות פלסטיק לאיסוף הרוק של הנבדק. באחרות, דוגמית שנלקחת מהנבדק מושלכת לתערובת כימית שזוהרת בהיתקלות בגנים של נגיף הקורונה. סוג אחר של בדיקות מזהה את חלבוני הנגיף בתוך כמה דקות בעזרת התקן זול שקל לייצר בכמויות גדולות.

"כדי להילחם בנגיף, יש לבצע בדיקות בהיקף נרחב ולעתים קרובות, ולקבל את התוצאות במהירות", הסביר ד"ר זב ויליאמס מאוניברסיטת קולומביה, המפתח בדיקת רוק שתוצאותיה אמורות להתקבל בתוך כחצי שעה. "לשם כך יש צורך בשינוי פרדיגמתי אמיתי בדרך שבה נעשות הבדיקות".

רוב הבדיקות המשווקות כיום מחפשות חלקיקי חומר גנטי שמזוהה עם נגיף הקורונה, להבדיל מבדיקות חיפוש נוגדנים, המבוצעות בדגימת דם וקובעות אם הנבדק נחשף בעבר לנגיף. הבדיקה התקנית כוללת החדרת מטוש ארוך לעומק של כמה סנטימטרים במעלה האף, עד ללוע העליון (החלק בדרכי הנשימה שבו תעלת האף מגיעה לגרון ומהווה יעד מועדף על הנגיף).

תחנת "היבדק וסע" בירושלים, בשבוע שעבר. חלק מהבדיקות שמצויות בפיתוח ממירות את המטושים בצינורות פלסטיקצילום: אמיל סלמן

את הגנים של הנגיף שואבים מהדגימה בעזרת כימיקלים מסוימים. החומר מעובד בהמשך בטכניקת מעבדה בשם תגובת שרשרת פולימראז (PCRׁׂׂ) שבמהלכה מכשיר עובר כמה מחזורים של שינויי טמפרטורות כדי להגדיל את החומר הגנטי. צעד זה הוא המפתח להצלחת הבדיקות. שעתוק החומר הגנטי פעם אחת מאפשר לזהות אפילו כמויות מזעריות של הנגיף.

אולם התהליך עלול להיתקל בקשיים בנקודות רבות. לעתים תכופות קיים מחסור במטושים ובחומרים הכימיים הדרושים לביצוע התהליך, ונטילת דגימות פולשניות דורשת אנשי מקצוע מיומנים, שמכלים במהירות ציוד יקר כמו בגדי מגן, כפפות ומסכות. בנוסף, במרכזי בדיקות קטנים רבים אין מכשירי PCR והם נאלצים לשלוח את הדגימות למעבדות גדולות, דבר שמעכב את התהליך בימים ואפילו בשבועות.

רייצ'ל קוקר, מנהלת קידום המחקר באוניברסיטת בינגהמטון, אחד מהמוסדות הרבים שנפתחו מחדש ברחבי ארה"ב, נאלצה לחכות עשרה ימים עד שקיבלה תשובה לאחר שנבדקה בתחנת "היבדק וסע". "החדשות הטובות הן שנמצאתי שלילית", אמרה, אבל היא היתה יכולה להיחשף לנגיף בזמן שהמתינה לתוצאות. "עד שקיבלתי את התוצאות, זה היה כמעט חסר תועלת".

עקב הקשיים, חוקרים מנסים לייעל כל אחד משלבי האבחון. כך, בארה"ב נלקחות דגימות לא רק מהלוע העליון, אלא גם מהנחיריים, מהגרון או באמצעות איסוף רוק — בניסיון לחסוך זמן. לקיחת דגימות אלו לא כואבת ולא מסכנת את עובדי הרפואה, אך הן לא תמיד מדויקות. "למרבה הצער, הנגיף הזה לא נשאר הרבה זמן באף או בגרון", הסביר ד"ר רווינדרה גופטן, מיקרוביולוג קליני באוניברסיטת קמברידג'.

כדי להימנע מקביעה מוטעית ולהכריז שאדם בריא נדבק בנגיף, גופטה ועמיתיו מפתחים בדיקה שיכולה לזהות בו בזמן נשאי נגיף ואת הנוגדנים שמזהים אותו. לעתים קרובות הנוגדנים מתחילים להופיע בשבוע השני שלאחר ההדבקה.

בדיקות סרולוגיות בצרפת, באפריל. בדיקה אחת שמפותחת יכולה לגלות אפילו כמויות זעירות של הנגיף צילום: CHRISTIAN HARTMANN / REUTERS

במכון ברוד באוניברסיטת קיימברידג', מסצ'וסטס, צוות חוקרים מנסה להתמודד עם הצעד האטי הבא בתהליך הבדיקה: הגדלת הדוגמית. הם משתמשים בטכניקה שבניגוד ל־PCR יכולה לשעתק חומר גנטי ללא צורך בשינויי טמפרטורות. אם הנגיף נוכח בדוגמית, כלי עריכת הגנים המכונה "קריספר" (Crispr) יגרום לחומר המצוי במבחנה לזהור באורך גל שיכול להיראות בעזרת סמארטפון. התהליך כולו נמשך פחות משעה ומזהה זיהומים פעילים בכ–90% מהמקרים.

ניסויי מעבדה שמשתמשים בקריספר נחשבים למדויקים מאוד ושיעור התוצאות השגויות שמתקבל בהם נמוך ביותר, אמרה קתרין פרייג', מדענית המפתחת את בדיקת הקריספר. המנגנון המולקולרי בבדיקה מיועד ספציפית לנגיף הקורונה החדש ואינו מגיב לנגיפים מאותה משפחה.

בדיקה אחרת, שהוכנה על ידי ויליאמס ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה, עשויה להיות פשוטה עוד יותר: מוסיפים רוק לתערובת כימיקלים שאותה "מדגירים" במשך חצי שעה בחום של 62.78 מעלות צלסיוס. אם התערובת מצהיבה התוצאה חיובית ואם היא אדומה התוצאה שלילית. הבדיקה יכולה לגלות אפילו כמויות זעירות של הנגיף ולכן היא רגישה יותר מבדיקות דומות. שיעור התוצאות השליליות השגויות שמתקבל בה הוא 5%, לפי מחקר שטרם פורסם בכתב עת מדעי. ויליאמס וחברי הצוות שלו מבקשים בימים אלו אישור לשימוש בבדיקה ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

מדענים עדיין בוחנים עד כמה ניתן להשוות את הדיוק של בדיקות הרוק לזה של בדיקות המטושים, אך התוצאות המוקדמות מבטיחות. "מכניסים את זה למבחנה ואז קשה לפשל", אמרה אן וויילי, אפידמיולוגית מבית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת ייל, שבוחנת את בדיקות הרוק.

על אף כל אלה, הבדיקות המהירות הזמינות כרגע אינן מדויקות במקרים רבים. למרות שהן "מוודאות שנוכל לקבל תשובה מהירה יותר", אמר ד"ר איבוקון אקינבויו, רופא ילדים ומומחה למחלות מדבקות מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק, "מאבדים בהן רגישות כלשהי. קשה להשיג גם מהירות וגם רגישות".

לכתבה של קתרין וו בניו יורק טיימס

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ