"אנחנו הולכים לקטסטרופה": הדאגה העיקרית של תושבי הגדה אינה הקורונה

עם הזינוק בתחלואת הקורונה, בממשלה ברמאללה מנסים לשדר שהמצב בשליטה, אך הביקורת הציבורית בשטח הולכת וגוברת. "מצד אחד אומרים 'סכנה בריאותית' ומצד אחר כבר לא יודעים איך נתפרנס", אומר איש עסקים משכם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנויות סגורות בשכם, בשבוע שעבר. צעדי הממשלה ברמאללה הם סמליים בלבד, אומרים התושבים

בתחילת החודש שעבר יכלו בממשלה הפלסטינית לדבר על הקורונה במונחים של ניצחון. הנתונים שהציגו על המאבק במגפה אחרי חודשים של התנהגות קפדנית, ובפרט בחודש הרמדאן ובעיד אל-פיטר, היו ההוכחה לכך. אבל אחרי חודש הדברים נראים אחרת, והפחד מהידבקות בציבור הפלסטיני מתגמד לעומת החשש מקריסה כלכלית.

ב-6 ביוני הודיעה שרת הבריאות הפלסטינית מאי כילה ששיעור המחלימים מקורונה בשטחי הגדה מתקרב ל-87%, וכי התחלואה ברחבי הגדה נמוכה מאוד. בין השאר דיווחה כילה כי סך כל החולים בגדה וברצועה היה 643, ללא מקרים קשים, וכי מספר המתים הסתכם בחמישה.

חנויות סגורות ברמאללה, אתמולצילום: AFP

נתונים אלו דחפו את הממשלה ברמאללה להסיר את רוב ההגבלות שהוטלו על הציבור והאווירה ברחבי הגדה היתה של חזרה לשגרה כמעט מלאה. גם המסחר גילה סימני התאוששות יחסית, ובשווקים בערים כמו חברון, שכם וג'נין הורגשה תנועה שנעלמה כמעט לחלוטין מאז מארס.

אולם כעת הממשלה ברמאללה מתמודדת עם עלייה דרסטית במספר החולים. הנתונים עדיין לא תורגמו לעלייה מסוכנת מבחינת מספר החולים הקשים והמונשמים; אולם קצב התמותה עלה בשבוע האחרון בצורה משמעותית. לפי הנתונים מהיממה האחרונה, מספר המתים בגדה עלה ל-23 ומספר החולים הפעילים הוא 4,874, רובם מאזור חברון. כמו כן, מספר החולים הקשים עלה ל-23 ומתוכם שישה מונשמים. נתון מדאיג נוסף הוא הירידה הדרסטית בשיעור המחלימים – שצנח מ-87% לפני כחודש ל-20% בימים האחרונים.

שובו של הסגר

הנתונים דחפו את הממשלה הפלסטינית לחזור למדיניות הסגר. בשבוע שעבר הורה ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה על סגר של חמישה ימים, שהיה אמור להסתיים היום (רביעי); אולם אתמול הוחלט להאריך אותו בתשעה ימים נוספים. הסגר כולל איסור מעבר בין האזורים השונים, לצד איסור התקהלויות, לרבות חתונות וניחום אבלים, וסגירת עסקים ומשרדי ממשלה.

בגל הראשון תלו ברמאללה את ההדבקה בפועלים הפלסטינים המועסקים בישראל ובתיירים, אולם בגל הנוכחי החשד העיקרי נופל על חתונות והתכנסויות אחרות. לדברי אשתייה, 82% מהחולים נדבקו בחתונות ובניחום אבלים. הוא אף קרא לראשי חמולות ומשפחות להימנע מהתקהלויות. בממשלה הפלסטינית הסבירו כי ההחלטה לחזור למדיניות הסגר נבעה מחוסר היענות מצד הציבור להנחיות וחזרה מהירה מדי לשגרה.

מחסום שהוצב ברמאללה, השבועצילום: AFP

אך הדאגה היא לא רק מהידבקות. עבדו אדריס, ראש לשכת המסחר בחברון, אמר ל"הארץ" כי החשש מההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה נהפך לדאגה המרכזית בציבור הפלסטיני. "נכון שיש סכנה בריאותית, אבל בפועל האנשים חושבים איך יפרנסו את המשפחות שלהם", אמר אדריס. לדבריו, עיר כמו חברון, הנחשבת למוקד מסחרי מרכזי, כמעט מושבתת מאז מארס. "עבדנו כמה שבועות אחרי החג ועכשיו חוזרים לסגר", הוא אומר. "בעל עסק שהעסיק ארבעה או חמישה פועלים, אין לו מאיפה לשלם משכורות, כך שהכל נתקע". לפי אדריס, המצב כרגע בשליטה יחסית, אך החשש הוא שעסקים רבים לא יתאוששו. "אני לא מדבר במונחים של קטסטרופה, אבל אנחנו הולכים לשם אם לא תהיה התאוששות".

לפי הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, עוד לפני משבר הקורונה שיעור האבטלה בגדה הגיע לכ-25%, ולפי כל הסימנים היקף האבטלה עשוי להגיע ל-40% ויותר. תשלום משכורות חלקי לפקידי הרשות רק הגביר את הלחץ, והביקורת לא איחרה לבוא: ברשתות החברתיות מאשימים את הממשלה באובדן שליטה ובניסיון להטיל את האשמה על הציבור. העיתונאי אכרם אנתשה, תושב חברון, פרסם מכתב גלוי לאשתייה והסביר כי בניגוד לטענות שהמצב בשליטה, השטח כבר מגלה סימני מצוקה.

תפילה באוויר הפתוח בשל סגירת מסגדים בחברון, ביום שישי שעברצילום: AFP

"תבוא אלינו ותשמע מנהג המונית אם הוא מתפרנס בסגר, אם לבעלי הבסטות נשאר איך להתפרנס", אומר אנתשה. "תבוא אלינו ותשמע מהציבור ישירות. אל תאמין לפקידים הבכירים ולדוברים למיניהם שאומרים שהכל בשליטה. אנחנו נצא ממשבר הקורונה בסופו של דבר, אבל השאלה איך ובאיזו צורה ואם כל אחד ממלא את תפקידו כראוי" .

בלי תוכנית חילוץ

חברון היא סימפטום למה שקורה בגדה באופן כללי. זה המצב גם במוקדי מסחר כמו שכם וג'נין. "אנו עובדים במעגל פשוט מאוד", מסביר אבו יוסף, בעל חנות למכירת רהיטים בשכם. "פקידים או פועלים מקבלים משכורת ובאים לחנויות, ואיתם גם לקוחות מקרב הערבים בישראל. הם קונים והסוחרים מייבאים סחורות. ברגע שאחד המעגלים נפגע, הכל נתקע". לדבריו, העובדה שפקידי הרשות מקבלים משכורת חלקית, סגירת המחסומים והקריאה לערבים בישראל לא להגיע לגדה, "גררו את כולם לסוג של מיתון עמוק".

ג'אבר אשתייה, איש עסקים משכם שבימי שגרה העסיק 25 פועלים, מסביר כי בחודשים האחרונים היקף העבודה אצלו ירד בכ-70%. "המצב היה קשה עוד לפני קורונה, ועכשיו עם המשבר הזה המצב הולך ומחמיר", הוא אומר. "הבעיה שאנו לא רואים שום הצעה או דיון רציני באופק. איך יסייעו לעסקים כמו שלנו? אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך ולאן זה יוביל אותנו. מצד אחד אומרים 'סכנה בריאותית' ומצד שני כבר לא יודעים איך נתפרנס".

פקידי ממשלה בכירים ששוחחו עם "הארץ" הודו כי בשלב זה אין לממשלה תוכנית סיוע שיכולה לתמוך במעסיקים, בעיקר במעסיקים הקטנים. אולם הבעיה המרכזית היא סוגיית התשלומים לפקידי הרשות, שלא קיבלו משכורת בחודש האחרון וקיבלו חצי משכורת על חודש מאי. בחודש שעבר הצליחה הממשלה לגייס כספים מהמגזר הפרטי ושילמה כ-700 שקל לכ-40 אלף פועלים. לבעלי עסקים הוצעו הלוואות בתנאים נוחים יחסית, אולם אלה טוענים שמדובר בסיוע סמלי בלבד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ