מספר חולי הקורונה בישראל גדל, אך מחסור בחומרים מאט את קצב הבדיקות

על מנת להתמודד עם המחסור, המשרד מקדם בימים אלה רכישת קיטים בעשרות מיליוני שקלים. אך מערך הבדיקות בישראל מבולגן ומפוזר, ומעבדות שונות משתמשות במכונות שונות הדורשות חומרים שונים

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מעבדת קורונה בהדסה עין כרם, בחודש שעבר
מעבדת קורונה בהדסה עין כרם, בחודש שעברצילום: אמיל סלמן

על רקע העלייה בתחלואה בישראל, והרחבת מדיניות בדיקות קורונה, משרד הבריאות דיווח על מחסור חמור בחומרי מעבדה שונים לביצוע הבדיקות. על מנת להתמודד עם המחסור, המשרד מקדם בימים אלה רכישת קיטים בהליך מזורז של פטור ממכרז משלושה ספקים בהיקף של 58 מיליון שקלים. בשלב הראשון, מדובר ברכש של קיטים משבעה סוגים שונים, שבהם המחסור הוא קריטי ביותר, אך ייתכן ויידרשו רכישות נוספות בתקופה הקרובה.

אסתר אדמון, יושבת ראש הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, מסבירה שהמחסור מוריד את ההספק היומי של מעבדות הקורונה. "כרגע, יש מחסור בריאגנטים למכונת הקובאס, הנמצאת במעבדות הגדולות בישראל", מסבירה אדמון, "מכונת קובאס אחת במעבדה גדולה יכולה לפענח עד כ-3,000 בדיקות קורונה ביום. השבתתה גורמת לכך שאנו נאלצים לפענח את בדיקות הקורונה במכונות פחות יעילות, מה שמוריד את הספק הבדיקות היומי שלנו".

מעבדת קורונה בהדסה עין כרם, בחודש שעברצילום: אמיל סלמן

ברחבי הארץ פועלות כיום 37 מעבדות שמבצעות בדיקות קורונה – מעבדות בתי החולים, קופות החולים, צה"ל, מכון ויצמן ומוסדות נוספים. המעבדות מצוידות בכעשרים סוגים שונים של מכשירי בדיקה, שיובאו מחו"ל על ידי שמונה ספקים שונים – זאת, בשל הדחיפות שבה נדרש משרד הבריאות להרחיב את מערך הבדיקות, ובהתאם לזמינות וליכולת לבצע רכש בתקופת התפרצות הקורונה.

בעקבות כך, נוצר מצב שבו מעבדות שונות עובדות עם מכשירים וחומרים שונים. כך למשל מכונות המיועדות לשלב הפקת הרנ"א של הנגיף, עובדות רק על בסיס הקיט מהיצרן של אותה מכונה. באשר למכונות המיועדות לשלב התוצאה של בדיקת המטוש (PCR), ניתן באופן עקרוני לבצע המרה בין סוגי קיטים שונים, אך על פי ההסבר של גורמי המקצוע במשרד, הדבר כרוך בפרוצדורה מורכבת ובסיכונים מסוימים.

באשר לסוג מכונות אחר – שיודעות לבצע גם את שלב הפקת הרנ"א וגם את ה-PCR – הן יכולות לעבוד אך ורק באמצעות קיטים של היצרן, ללא יכולת המרה. "במכונות שבהן הדבר אפשרי, המרה של יכולת המכונה לעבודה עם קיט שאינו הקיט שלה דורשת פרוצדורה מורכבת מאוד, שבה טמונים גם סיכונים משמעותיים", נכתב בנימוק שצורף לבקשת הפטור ממכרז, שכתבה ד"ר דינה נוף ממערך קטיעת שרשרת ההדבקה (מה שמכונה "המכלול").

מעבדת קורונה בהדסה עין כרם, בחודש שעברצילום: אמיל סלמן

בסופו של דבר, מתוך שבעה סוגי הקיטים שמבקש המשרד לרכוש, ארבעה נדרשים עבור מכונות שלא ניתן להמירן. באשר לשלושת הסוגים האחרים, בבקשה נכתב: "היות ותהליך השינוי הוא מורכב ומסוכן, ומכיוון שהקיטים נדרשים בדחיפות, סבור המשרד כי נכון לשמור על המצב הקיים, ולהזמין את הקיטים הנדרשים להם כיום", כותבת נוף.

מערך בדיקות הקורונה נמצא כיום בחזית היכולת לבלום את המגיפה, לצד מערך התחקור המהיר. מספר הבדיקות היומי נושק כיום ל-20 אלף בדיקות ביום. ביצוע מספר גבוה של בדיקות יוצר עומסים על כל המעורבים בתהליך – קופות החולים, בתי חולים והמעבדות – והיא מחייבת מלאי זמין של ציוד לנטילת דגימות, וכן חומרי מעבדה מתאימים לכל מעבדה ומכשיר. מסמך ההסבר שצורף לבקשת הרכש חושף עד כמה מפוזר המערך באשר לאופן ביצוע הבדיקה ועד כמה הוא מורכב לתחזוקה.

זו אינה הפעם הראשונה שמחסור בציוד וחומרי מעבדה מהווים צוואר בקבוק במשבר הקורונה. בתחילת חודש אפריל, בשיאו של הגל הראשון, וזמן קצר לאחר שנפתחו מתחמי ה"הבדק וסע" של מד"א, נוצר מצב של מחסור בחומרי מעבדה לביצוע הבדיקות. בעקבות כך, עובדי המעבדות הונחו לתת עדיפות לבדיקות דגימות מחולים מאושפזים בבתי חולים על פני נבדקים שמצבם קל.

מתחם בדיקות קורונה בגני התערוכה, במארסצילום: מוטי מילרוד

בתקופה הנוכחית, לפגיעה ביכולת ביצוע הבדיקות ישנה משמעות שונה. מערך הבדיקות הוא חלק מרכזי בהתמודדות עם משבר הקורונה כיום: יש לו חלק חשוב הן בתהליך קטיעת שרשראות ההדבקה, והן לשחרור מחלימים מבידוד וחזרה לשגרת החיים ולמקום העבודה. אדמון טוענת שמשרד הבריאות עדיין לא עדכן את המעבדות באשר למועד אספקת הקיטים. "זוהי דוגמה נוספת לחוסר התקשורת ולהתעלמות שאנו חווים ממשרד הבריאות, מאז פרוץ המשבר", הוסיפה יו"ר האיגוד.

בסוף השבוע הודיע משרד הבריאות על קיצור פרק הזמן לאיתור מגעים של חולי קורונה מאומתים לעד עשרה ימים מרגע החשיפה, במקום 14 יום עד כה. כתוצאה מכך, מספר האנשים שיידרשו להיכנס לבידוד צפוי להצטמצם. עם זאת, משך הבידוד נותר שבועיים ממועד החשיפה לחולה. קיצור פרש הזמן משמעותו בפועל, בין היתר, ביצוע של פחות בדיקות מעבדה למבודדים חשודים.

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ