עם ניסיון במגפות ובעבודה עם פוליטיקאים, רוני גמזו נכנס לתפקיד פרויקטור הקורונה

שמו של פרופ' רוני גמזו לא נכלל אמנם ברשימת המועמדים לתפקיד, אך הוא נחשב למנהל מוערך וריכז את הטיפול בהתפרצות הקורונה בבתי האבות. בתפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות ניהל מבצע הסברה להתחסנות נגד פוליו, שנחל הצלחה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גמזו בבית החולים איכילוב, באפריל. גורמים במערכת הבריאות מציינים כי הוא נכנס בעיניים פקוחות אל הקלחת הפוליטית המבעבעת סביב הקורונה
עידו אפרתי
עידו אפרתי

שמו של פרופ' רוני גמזו לא נכלל ברשימת המועמדים לתפקיד פרויקטור המאבק בקורונה שגובשה בשבועיים האחרונים. אתמול בלילה, בעקבות החלטתו של פרופ' גבי ברבש להסיר את מועמדותו לתפקיד, התבקש גמזו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין לקבל על עצמו את המשימה – והסכים מיד, לדבריו. אף שגויס לתפקיד בחטף, מינויו אינו מפתיע גורמים במערכת הבריאות. גמזו בן ה-54 הוא בעל ניסיון עשיר, נחשב למנהל מוערך וריכז את הטיפול התפרצות הקורונה בבתי האבות ובמוסדות הסיעודיים. לפני שהחל לנהל את המרכז הרפואי איכילוב ב-2015, צבר גמזו ניסיון גם בעבודה עם פוליטיקאים, כשכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות תחת השר לשעבר יעקב ליצמן.

במערכת הבריאות נחשב גמזו למי שנמנה על קבוצה מצומצמת של "מנהלי-על" – מנהלים ביצועיסטים, עם יכולת ניתוח טובה, שיודעים להניע תהליכים סבוכים ולהתמודד עם משברים מורכבים. בהכשרתו הוא רופא מומחה בתחום הגניקולוגיה, ומחזיק גם בתואר ראשון במשפטים ובתואר שני במנהל עסקים. הוא מכהן כפרופסור-חבר בפקולטה לרפואה, ובמקביל כפרופסור מן המניין בבית הספר לניהול באוניברסיטת תל אביב.

אדלשטיין ונתניהו בכנסת, בשנה שעברה. גמזו נענה מיד בחיוב להצעתם להתמנות לפרויקטור לטיפול במשברצילום: אוליבייה פיטוסי

את מרבית שנות הכשרתו וניסיונו הרפואיים והניהוליים רכש גמזו בבית החולים איכילוב, והוא נחשב לבן טיפוחיו של פרופ' גבי ברבש, שניהל במשך שנים ארוכות את המרכז הרפואי. בשנת 2008 מונה גמזו לנהל את בית החולים הכללי במרכז הרפואי איכילוב. בשנת 2010 נכנס גמזו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, ובשנת 2015 מונה למנהל המרכז הרפואי. בעשור האחרון הפך גמזו לדמות בולטת במערכת הבריאות, ואף שימש בשנת 2018 כיו"ר ועדת סל התרופות. 

בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות, בשנת 2013, נדרש גמזו בין השאר להתמודד עם התפרצות נגיף הפוליו בישראל. היתה זו ההתפרצות המשמעותית הראשונה של נגיף שבה נדרש משרד הבריאות להתמודד עם חוסר אמון ציבורי - שצבר תאוצה באמצעות הרשתות החברתיות - סביב יעילותו ובטיחותו של חיסון הפוליו. גמזו ניהל אז מבצע הסברה רחב היקף, שכלל עבודת שטח רבה ופגישות עם מנהיגים ומובילי דעת קהל במגזרים שונים – מרבנים במגזר החרדי ועד אימאמים במגזר הערבי. בתוך כארבעה חודשים הצליח המשרד בהובלתו לחסן מעל מיליון ישראלים ולעמוד ביעד של חסינות עדר שמיגרה את התפשטות הנגיף.

גמזו בבית החולים איכילוב, באפריל. נחשב גמזו למי שנמנה על קבוצה מצומצמת של "מנהלי-על"צילום: מוטי מילרוד

התפרצות הקורונה היא שונה מבחינות רבות, אבל במערכת הבריאות סבורים שיכולותיו של גמזו מתאימות לניהול משבר שכזה. גורמים במערכת הבריאות מציינים כי גמזו מצויד בתבונה פוליטית, ונדמה שהוא נכנס בעיניים פקוחות אל הקלחת הפוליטית שמבעבעת סביב הקורונה. העובדה שהוא מוכר בציבור אמורה גם היא לסייע לו.

האתגרים שניצבים בפניו בניהול המשבר הם גדולים, ובעיקר ההתפשטות המהירה של המגפה ומורכבותה של מערכת הבריאות. התקשורת בין גורמים בתוך המערכת היא בעייתית - כל שכן שיתופי פעולה שלה עם גופים חיצוניים - וקיימים בה גם פערים לוגיסטיים ומחסור בכוח אדם. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ