גמזו: "אין היגיון בפתיחת מערכת החינוך בערים אדומות"

פרויקטור הקורונה אמר על המחלוקת שבינו לבין שר החינוך, התומך בפתיחה: "זה נראה לא טוב שאני אומר ככה ושר החינוך אומר ככה. אבל למה לקחת את ההימור?" הוא אף מתח ביקורת על השרים ואמר: "כל אדם חוץ ממני היה קם והולך"

נעה שפיגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרויקטור הקורונה גמזו, באפריל
נעה שפיגל

פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, אמר היום (שני) כי אין היגיון בפתיחת מערכת החינוך בערים אדומות (שהתחלואה בהן גבוהה), משום ש"אין מצב שבו לא יהיה מקרה מאומת אם ייפתחו שם בתי ספר" ואף העריך כי "שנת הלימודים לא תיפתח מחר כרגיל בערים האדומות". במסיבת עיתונאים מתח גמזו ביקורת על התנהלות השרים המעורבים במשבר הקורונה ואמר: "לפעמים אין לכם הכלים המקצועיים, גם לי לא תמיד יש, לפני שאני בא אליכם אני לומד. כאשר אתם מערערים על העמדות המקצועיות - כל אדם חוץ ממני היה קם והולך".

אתמול הביעו גמזו ושר החינוך גלנט עמדות סותרות על פתיחת הלימודים בערים האדומות, לאחר שגלנט מסר כי שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר בכל הארץ. על המחלוקת אמר גמזו: "זה נראה לא טוב שאני אומר ככה ושר החינוך אומר ככה. אבל אנחנו עדיין בשיח על המבוכה הזאת. יכול להיות שאני גם טועה, אבל למה לקחת את ההימור?" לדבריו, "הכיוון שלנו הוא שבערים אדומות יצטרכו סגר מפעם לפעם. זו הכוונה: לא סגר כללי, אלא אזורי", וזאת משום ש"יש כאלה שרוצים את זה כי הם מבינים שרק ככה אפשר למגר את התחלואה".

במענה לשאלת "הארץ" הוסיף גמזו כי בנוגע למחלוקת יש "להיאבק ולהסביר ולא לאפשר ולא לתת ללמד - כי זה פשוט לא נכון", וכי "יכול להיות ששר החינוך יצדק. אבל מה אנחנו אומרים מי יותר צודק? אנחנו מנהלים סיכונים, זה לא סיכון נכון לקחת אותו". עוד אמר: "ברור לי שיש מקומות שאומרים: 'למה לנו לפתוח את מוסדות החינוך?' וחלק התחילו ללמוד בחברה החרדית. יש לנו הרבה מומחים שאומרים שאני משוגע כשאני נותן למערכת החינוך להיפתח עם אלפיים נדבקים ביום. אני עושה את זה עם לב כבד, אני לא מהמר, אבל לגבי הערים האדומות זו לא שאלה - המוסדות לא ייפתחו".

כשנשאל מדוע הוא נלחם על מקומו מול הדרג הפוליטי ענה גמזו: "אפשר תמיד להתפטר, אבל הגעתי לסייע למדינה ולאזרחים. יש דברים שלא קיבלו בדברים שאמרתי, אבל אמשיך להילחם עליהם. אני רוצה להוליך את המצב למקום נכון עם הרבה מאמץ ולא רואה דרך אחרת. עוד לא הביאו אותי לסף השבר. יש דברים שלא קיבלו בדברים שאמרתי אבל אמשיך להילחם עליהם". על המכתב לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנצקי שבו ביקש למנוע את הטיסות לאומן אמר הפרויקטור: "הוא היה אקט חריג, הרגשתי שהולכות לצאת מאות טיסות שלא נדע איך להתמודד איתן".

הכנות לפתיחת שנת הלימודים בכיתה א' בראשון לציון, היוםצילום: מוטי מילרוד

גמזו ציין כי יש עלייה ניכרת בתחלואה בחברה הערבית, עקב "שינוי בהתקהלויות", ובחברה החרדית, אך "זו לא עלייה שמחייבת אותנו להיכנס לאיבוד עשתונות". לדבריו, משרד הבריאות אמור להכשיר עד סוף השבוע 2,000 חוקרים ברשויות המקומיות שיוכלו לערוך בדיקות אפידמיולוגיות. הוא הוסיף כי "מתווה הרמזור" שמטיל הגבלות על יישובים באופן מדורג הוא "בעיקר מסר לציבור ולראש הרשות המקומית - אתם אחראים מה יקרה אצלכם ברשות".

אתמול אישר קבינט הקורונה את המתווה של גמזו, והוא ייכנס לתוקף ב-6 בספטמבר. לפי המתווה תחולק ישראל לערים אדומות, כתומות, צהובות וירוקות, בהתאם לרמת התחלואה וקצב ההדבקה בהן. בהתאם לכך יוטלו על הערים מגבלות דיפרנציאליות, עד כדי סגר מקומי. רובם המכריע של היישובים האדומים והכתומים הם חרדיים וערביים. טרם פורסם סיווג היישובים לפי המתווה החדש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ