ועדת שרים החליטה: מעקבי שב"כ אחר נדבקים יצומצמו ב-20 בינואר

לפי ההחלטה, איכוני טלפונים סלולריים יופעלו רק כשנדבקים אינם משתפים פעולה וכן במקרים של עלייה משמעותית בתחלואה. ההחלטה מצריכה אישור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת

ג'ודי מלץ
ג'ודי מלץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק הכרמל בתל אביב, היום
ג'ודי מלץ
ג'ודי מלץ

ועדת השרים לענייני שב"כ החליטה הערב (רביעי) כי מ-20 בינואר שב"כ יצמצם את איכוני הטלפונים הסלולריים של נדבקים בקורונה. לפי ההחלטה, המעקבים יופעלו רק כשנדבקים אינם משתפים פעולה וכן במקרים של עלייה משמעותית בתחלואה. החלטת הוועדה, בראשות שר המודיעין אלי כהן, מצריכה אישור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. 

בדיון בוועדה המליץ שב"כ כי השימוש באיכונים ייעשה רק במקרים שהתחלואה תהיה גדולה מ-3,000 נדבקים ביום. בהמשך סוכם כי בדיון הבא בנושא, שייערך בעוד כשלושה שבועות, ייקבעו ההגדרות לסרבני חקירות אפידמיולוגיות וכן מספר הנדבקים היומי המאפשר שימוש באיכונים.

תל אביב, היוםצילום: הדס פרוש

מהוועדה נמסר כי ההחלטה נסמכה על המלצת משרד המודיעין ועמדת שב"כ, שלפיה על רקע מגמת השיפור במערך החקירות האפידימיולוגיות, מומלץ לחדול מהפעלה גורפת של איכוני שב"כ ויש להפעיל אותם בצורה ממוקדת.

על פי נתונים שהוצגו בוועדה, כ-93% מכלל הנדבקים כיום מאותרים על ידי מערך החקירות האפידמיולוגיות בפיקוד העורף. עוד נמסר כי הדבר צמצם את הסיוע הבלעדי של שב"כ ל-7% מהנדבקים.

"אני מודה לשב"כ על ההירתמות למלחמה בקורונה", אמר כהן בדיון. "שב"כ איכן מאות אלפי מגעים, הציל חיים של לפחות 400 ישראלים והקטין את הפגיעה הכלכלית במשק. למרות שזו איננה ליבת פעילותו של הארגון, טובי המומחים בשב"כ נרתמו להצלת אזרחים והושגו תוצאות משמעותיות".

אתמול פורסם כי הממשלה שוקלת לצמצם את השימוש באיכוני שב"כ. לפי תגובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד האיכונים, בדיון שקיימה ועדת שרים בתחילת דצמבר נדונה האפשרות לצמצם את השימוש בהם לנוכח "סימנים ראשונים שעלו לכך שייתכן שהתועלת התוספתית של ההסתייעות בשירות (המעקבים) נמצאת במגמת ירידה".

החוק המאפשר שימוש באיכוני שב"כ אושר בכנסת ביולי, כארבעה חודשים לאחר תחילת השימוש בהם. לפי החוק, כל עוד מספר החולים החדשים ביום גדול מ-200, הממשלה רשאית להתכנס ולאפשר למשרד הבריאות להשתמש במעקבי שב"כ. כל הכרזה כזו מצד הממשלה תקפה למשך 21 יום, אך ניתן להאריכה. החוק עצמו אמור לפקוע ב-21 בינואר, ועד אז עשויה הכנסת לאשר חוק חדש.

לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר, איכוני שב"כ אינם יעילים מספיק בהשוואה לחקירות האפידמיולוגיות שמבצע משרד הבריאות. הדו"ח גם מתח ביקורת על הדרג המדיני, משום שאפשר לשב"כ להתחיל לבצע את האיכונים הסלולריים באמצע מארס לפני החלטה רשמית בנושא, ולא פיקח באופן הדוק על הפעלת האיכונים לאחר מכן.

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, שהגיש את העתירה נגד החוק גם בשם הארגונים פרטיות ישראל, עדאלה ורופאים לזכויות אדם, מסר בתגובה: "אנחנו שמחים שחדרה להכרה הבעייתיות בשימוש באמצעי זה, גם אם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הממשלה עצמה הצביעה על התועלת הנמוכה מאוד של האיכונים לעומת החקירות האנושיות, לכן החלטת הממשלה להמשיך בינתיים את השימוש בהם פסולה. יש להפסיקם מיידית ואין מקום להמשיך להשתמש ולו יום אחד נוסף באמצעי מעקב קיצוניים כשאין לכך הצדקה. גם ההחלטה לצמצם את השימוש בהם לאחר פקיעת תוקפו של החוק, אין לה מקום. נתנגד לכל ניסיון להאריך את תוקפו של החוק, ולו בגרסה מצומצמת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ